פמלה אנדרסון אמרה פעם בראיון שאפשר לדעת הרבה על אדם לפי מבט על ארון התרופות שלו. אמירה זו מעידה על בעיה תרבותית מורכבת יותר הנוגעת לנטייתם של אנשים מצד אחד לרצות לגלות דברים על עצמם ומצד שני להסתיר.
אמירה זו מעידה גם על טעמה הבעייתי של אנדרסון בגברים. קיים רובד של אינטימיות שנעשה קשה יותר לשמר בעידן שיתוף היתר הנעשה דרך אמצעים דיגיטליים ולמרות זאת, כל עוד איננו מסתובבים עם רשימות פרופיל מודבקות למצחנו עדיין קיים רגע של קסם ששווה להשקיע בו.
העולם (ובעיקר הסביבה העירונית) מלא עדיין בזרים/ות. כל נושא האקססוריז לגבר הוא עדין. כל פריט שהוא קצת יותר מסימבולי עשוי לזרוק אתכם מעבר לקו המסתורין אל תוך התחום הלא רצוי של מוזרות. בשביל אותו רגע קצר ונדיר שבו עדיין לא יודעים מי אתם כדאי להשקיע באביזרים עדינים.
אח שלי אמר לי פעם שגבר עם סטייל (ושהממון מצוי בכיסו) אפשר לזהות על ידי מאפיינים חיצוניים מאוד פשוטים. משקפיים, שעון, נעליים, חגורה ועט – אם הפרסונה מחזיקה באביזרי יוקרה אלו וכן, את כל המכלול ולא רק פריט אחד אז אני יכולה להציג אותו בפני המשפחה. מאז עברו שנים וטרם הספיקותי.
מי שמסתכל על עצמו ברגעים אלו, מחייך ואומר – זה אני! תדע שאצלי עדיין מחכים לך.
