מבקרת האוכל של ‘פרימדונה’, שירלי סומק, עלתה לגג הלייטהאוס כדי לגעת בכל העולמות הקולינריים – מפסטלים דרך לזניה ועד מק אנד צ’יז ועדיין השלום העולמי לא בפתח

זה היה יום שמשי במיוחד. הלכנו ברגל לארוחת הבוהריים הכה נחשקת בתחילת יום שישי. השמש אמנם הייתה גבוהה בשמיים, אבל אנחנו צעדנו לכיוון המגדלור: מלון לייטהאוס, בוטיק מבית מלונות בראון.

ההמולה של בן יהודה השתתקה כאשר נכנסנו לאווירה שאפשר לתאר אותה רק כ’זן’, עם הרבה פינות ירוקות, והרבה פינות באופן כללי. עלינו לגג, שם חיכתה לנו המרפסת/גן בוטני, עם כיסאות ושולחנות לבנים, ספסלים למרגלות מזרקות, ואווירה זוהרת.

ג’ ואני סימנו טריטוריה באמצעות הנחת משקפי השמש שלנו על השולחן, ומיד פנינו לקדם את ענייני הבוקר הלא מאוד בוקרי – קודם כל קפה. קר, חזק, עם חלב מוקצף ועם הנוף לג’ – מה עוד צריך בחיים האלה? צריך לחם. גם חלה, גם בגט, וגם פרוסה מלחם שיפון. אולי עם קצת חמאה, או טפנד, או גבינת שמנת, סלמון כבוש וצלפים. יהיה נחמד אם יהיה גם איזה סלט גס ליד, או אולי איזה סלטון אסייתי, פלפלים קלויים וחצילים. ג’ הרגישה שצריך גם מיץ תפוזים ושוקו. היא צדקה. השוקו היה חלומי, אם כי הקפה הלך טוב יותר עם הביס מפרוסת הסלמון הכבוש. ושמחנו בחלקנו. עד שהרגשנו שהגיעה השעה לסור לפס החם, שם היה גיוון מעט פחות שגרתי: אתחיל ב’עמדת המסבחה’, שכללה חומוס, טחינה, ביצה קשה, רסק עגבניות ובצל מוחמץ. מעבר לעובדה ששילוב של אלה לא יוצר מסבחה, זה היה נחמד מאוד, ולמעשה המקום היחיד בו הייתה ביצה בבופה (היה סלט ביצים בצנצנות באזור כוסות הפירות המקוררות). אמשיך בקערות הרבות שנחו על הפס החם (הוא באמת היה חם כדי לשמור על חמימותן): כאן הייתה באמת התמזגות עולמות, שכללה קוסקוס עם קציצות דגים, אנטיפסטי, מק אנד צ’יז, לזניה, ארנצ’יני, פסטלים, כרוב ממולא ותפוחי אדמה בתיבול קייג’ן. הכל היה מהנה, הלזניה הייתה טעימה, אבל לצערנו הרב, השולחן לא באמת שמר על החום והכל היה פושר עד קר, מה שגרע מטעמן של המנות.

האטרקציה הנוספת הייתה עמדה בכניסה, שהוציאה מעת לעת מנות חמות מטיגון: פריקסה וספינג’ טריים. אנחנו נהנינו בעיקר מקרפ שהוגש לנו עם המון אהבה ונוטלה, וגם עם ריבת תפוזים ביתית. כך סיימנו לנו את הארוחה, והמשכנו בים התל אביבי, למסעות מרוחקים יותר.

מלון לייטהאוס תל אביב | בית מגדלור | בן יהודה 1 | תל אביב