״בת־שבע מארחת״ את האירוע ה-11 ל”פרויקט 48 מחול” בניהולה האמנותי של דנה רוטנברג. מדובר בבליינד-דייט בזק מחולי, בו יוגרלו צוותים אמנותיים של כוריאוגרפים, אמנים נוספים ורקדנים אשר יחד יעלו על הבמה בבכורה של יצירות מחול ב-24 שעות בלבד – בשני סבבים שונים וזה הולך להיות אינטנסיבי ויוצא מגדר הרגיל. אתם חייבים לראות כדי להאמין או להפך
נשמע ממש מורכב ומרגש, איך עובד התהליך?
בפרויקט 48 מחול אני מזמינה כוריאוגרפים.ות, אמנים.ות נוספימ.ות, רקדניות ורקדנים להצטרף לבליינד דייט יצירתי – הם אינם יודעים את מי עוד הזמנתי ועם מי הם עשויים לשתף פעולה אמנותית. כולנו נפגשים ערב לפני המופע הראשון ומזניקים את התהליך בהגרלה שתקבע מהם האנסמבלים שהם יעבדו בהם. לאחר מכן, כל הקבוצות מקבלות ממני ״רפרנס״ – קטע וידאו שאליו כל קבוצה מתבקשת להגיב, לשאוב ממנו השראה, לצטט אותו ביצירה וכו׳. מאותו רגע העבודה בסטודיואים מתחילה וכעבור 24 שעות בלבד חמש היצירות של חמשת האנסמבלים עולות במופע חי וחד-פעמי בהחלט בו הקהל נחשף לרפרנס וליצירות שנוצרו לאורו. בתום המופע, בנוכחות הקהל, אנחנו מקיימים הגרלה שניה. אותם השמות חוזרים לכובע ומתערבבים מחדש לאנסמבלים חדשים, הקבוצות מקבלות רפרנס חדש, והישר מאולם המופעים אנחנו חוזרות וחוזרים לסטודיו לסבב שני שגם הוא מסתיים במופע חי של חמש יצירות מקוריות. מתוך חדרי הסטודיו, במהלך החזרות, אנחנו משדרים באינסטגרם לייב לאורך כל ימי הפרויקט, כך שהקהל הרחב – ברחבי העולם – יכול להיות ״זבוב על הקיר״ ולנכוח בתהליכים היצירתיים. בנוסף, הצלם אסקף אברהם לוכד במצלמתו רגעים חולפים מתוך התהליכים ולפני כל מופע מוצגת תערוכה של צילומיו.
האם הפורמט של יצירות מחול ב-24 שעות הולידה יצירה ממשית ששרדה את מבחן הזמן?
המטרה של הפרויקט אינה לאו דווקא לייצר יצירה ברת-קיימא, את העול הזה יש לנו ביום יום האמנותי שלנו. המטרה היא דווקא הדרך. מרחב שבו נוכל לרענן את המבט שלנו: זה על זה, על עצמנו, על ההרגלים היצירתיים שלנו, לייצר מפגש בלתי-אמצעי של אמנים ואמניות תחום בזמן ובמקום. מגבלת הזמן מייצרת חופש, ויכולת לומר ״כן״ לדברים שאולי במחשבה שניה ושלישית היינו בולמים את עצמנו מלהיעתר להם. העובדה שהמופעים הם חד-פעמיים, ולא ממשיכים לחיות אונליין או בשום מקום אחר, מאפשרים ליוצרים את התעוזה לתעות ולטעות. ואולי דווקא משום כך, נולדים גרעיני רעיונות נועזים שלאחר תום הפרויקט ממשיכים וגדלים במסגרות אחרות לכדי יצירות מלאות, ובעיקר הרבה שיתופי פעולה בין יוצרות ויוצרים שלא הכירו זה את זו קודם.
צריך להיות מאוד נועז כדי לקחת תהליך שיכול לקחת שנים וגם זה נוצר מתוך הכרות ומחויבות. מפרקים את כל זה ומה אנחנו מקבלים?
לתהליכים ארוכי טווח יש איכות אחרת. כמו בבישול, יש תבשילים שמחייבים בישול ארוך, אבל יש גם מאכלים נפלאים שאם יתבשלו זמן רב מדיי או לא ייאכלו מיד ייאבדו את הפריכות והטריות שלהם. אף אחד מהיוצרות והיוצרים לא יוצר ב24 שעות ביום יום שלו או שלה, בדיוק כפי שאנחנו לא מגיעים לעבודה במצנח או רכבת הרים. אבל כחוויה, כהתנסות אדרנלינית, זה מגלה לך המון על אינסטינקטים, על משחקיות ועל שחרור. כשמסירים כל מיני משקולות בלתי נראות שיושבות על כתפינו בלית ברירה כיוצרות ויוצרים, החל מציפיית הקהל או המבקרים, האחריות לייצר יצירה שתשרוד ותשגשג לאורך זמן, ואפילו האחריות לקוהרנטיות אל מול יצירות עבר או עתיד שלנו, יש לנו אפשרות לאתחל את עצמנו ולגלות משהו עמוק או חדש על מה אנחנו רוצות או אוהבים.
למה הקהל יכול לצפות?
מגובה 11 שנות ״פרויקט 48 מחול״ אני יכולה לומר שהחוויה של לראות מופע שאתה הצופה, והמבצעים שמולך והיוצרים שמאחורי הקלעים, וכל מי שנוכח, יודע שזו הפעם היחידה שהוא יתרחש – ערב הבכורה שלה וגם ערב ירידת המסך עליה – היא חוויה שאין שני לה. צריך להיות שם כדי להבין. זו תחושה של להחזיק ביחד סוד. הקהל יכול לצפות ליוצרות.ים ומבצעות.ים מהשורה הראשונה שלוקטו בקפידה, שמתמסרים כל כולם לתהליך ולרגע, מתוך תשוקה וסקרנות. עבור כולם זו הפתעה גדולה והרגע החי הוא חי מתמיד.
יש לך כל כך הרבה עשייה בתחום ומסביב לו, איך את מציגה את עצמך? לאיזה מקום את הכי מחוברת ולמה?
אני תמנונית, אני אוהבת וצריכה הרבה מרקמים של עשייה. ההנאה הגדולה שלי היא לא רק מכל דבר לחוד אלא מהמכלול שבו אני יכולה לפעמים להיות בחוץ ככוריאוגרפית או מנהלת אמנותית ולפעמים בפנים כמופיעה. אני נהנית להיות חלק מדבר יותר גדול שהוא לא שלי, כמו למשל אופרה שאעשה לה כוריאוגרפיה בחודשים הקרובים, וגם מלקחת את המושכות בפרויקטים שהם שלי או שאני מנהלת אותם יחד עם אחרים. אם הייתי חייבת להגדיר את עצמי הייתי אומרת שאני ממציאנית, אני אוהבת לדמיין רעיונות ולתת להם גוף ומקום בעולם. יצירתיות ודמיון הם כלי חיוני ואינסופי, ובעיקר בימים אלה מאפשר לי להשקיף אל האופק ולראות בו גם את הדברים שאינם נגלים אל העין.
החזרות יצולמו וישודרו בשידור חי באינסטגרם ויהיו זמינות לצפייה במשך כל היומיים ברשת ברחבי העולם. השידור יציע הזדמנות נדירה להצצה לתהליכי יצירה של יוצרי מחול ישראלים מובילים. את התהליכים ילווה הצלם הכה מוכשר, סקף אברהם, אשר יציג מדי ערב לפני המופע תערוכת-בזק מתוך מה שלכדה מצלמתו ביממה האחרונה. משתתפי המהדורה ה-11: אביגיל רובין, אביגיל שפריר, אופיר קונש, אלה רוטשילד, בנימין יום טוב, גל גורפונג, גילי גבע, דור נחום, מיכאל ילון, מיכל ועקנין, נטע ירושלמי, נעמי טורנפו, עידו ברק,עידו גדרון, עידית הרמן, עמית זרצקי, ענבר בוכבינדר, ענת דניאלי, עלית קרייז, עפרי מנטלרותי דירקטור, רכס יצחקי, רעות שייבה, שולי אנוש, שקד מוכיח, תום ניסים, תמר סון.
פרויקט 48 מחול – המהדורה האחת עשרה, 7.9 בשעה 21:00 וב-8.9 בשעה 22:00 | סטרימינג בשידור חי: החל מה-6.7 ב-21:00 ועד סוף הפרויקט. אולם ורדה, מרכז סוזן דלל, ת”א. לרכישת כרטיסים
