שבוע האופנה בפריז לקיץ 2014 שנערך בימים האחרונים הביא איתו בשורות אשר הסעירו את העיתונאים, הבלוגרים ושאר האורחים שפקדו את עיר האורות. הידיעה הכי חמה הייתה כי הקולקציה שעתיד להציג מארק ג’ייקובס עבור ‘לואי ויטון’ עשויה להיות האחרונה שלו. והשמועה אומרת כי מי שיורש את מקומו הוא , ניקולה גסקייר, שעמד עד לפני חצי שנה כמעצב הראשי של בית האופנה ‘באלנסיגה’.
ולא רק זה, גם המעצבים ובתי האופנה ניסו להסיט לרגע את המבט מהבגדים שעיצבו, והביאו את עולם האופנה למקום אחר ושונה. למשל, ריק אוונס, כשכתב ידו האסתטי נעה בין הגותיקה לעולם הספורט, העלה ספק מייצב ספק מייצג באמצעות ארבעים רקדניות סטפינג ששילבו מחול, הבעות פנים לוחמניות ומקצבי מעודדות חדים,ההתייחסות לקולקציה הייתה מינרית וכמעט חסרת משמעות, הרקדניות היו רחוקות מפרופורציות של דוגמניות הנראות בדרך כלל על מסלולי התצוגות. אוונס, ניסה להעביר את המסר החדש ‘די לתצוגות המשעממות והידד לפולחן האופנה האחר’.
מנגד, אלבר אלבז, המעצב הראשי של בית ‘לנווין’, הציג את מורשת המותג בשילוב מיקס ספורטיבי ויוקרה חפוזה, במערכות לבוש שנגזרו מבדים במרקמים מטאליים, חליפות בזהב, אמרלד או סגולים עמוקים, שמלות פליסה שקפליהן העצימו את האפקט המתכתי. ניכר כי אלבז, ממשיך בחיפוש אחר חומרי גלם מעניינים וכל האפקטים נוצרו בעיקר בזכות חייטות חכמה והגאונות שלו כמעצב שמבין את הגוף הנשי.
המעצב הבלגי דריס ואן נוטן, שילב אינטליגנציה ועודף טקסטורות. הצורות הכלליות היו קלאסיות, חליפה גברית, מעיל טרנץ’ ארוך, חולצות בשרוולים תפוחים או שמלות נוסח המאה ה- 19. הצבע ששלט על מסלול התצוגה – הזהב, שבא לידי ביטוי בדפוסים מטאליים עזים. כצופה מהצד, ואן נוטן, הצליח להציג את עולמו הפנימי הרומנטי כפי שלא נראה כבר למעלה מעשר שנים.
האישה של ‘בלמיין’ מוגדרת כנערת מסיבות רעבתנית וראינו זאת לא מעט בקולקציות האחרונות של בית האופנה, אך בקולקציה שהציג אוליבייה רוסטאן, המנהל האמנותי של ‘בלמיין’, היה שינוי קל באותה האישה נוסך לה תאורת אור שמש, כפי שהסביר במסיבת העיתונאים שהתקיימה לפני התצוגה: ‘רציתי לרקוח את בגדי היומיום של המוזה שאך חגגה’. שזה – אוברול שנלבש תחת מעילי סטודנטים משובצים, פריטים שנתפרו מג’ינס תכול ובהיר או עליוניות תחרה מעודנות נראו על המסלול. הצללית האיקונית, כתפיים חדות ומותניים צרים, המזוהה עם המותג נשארה מאחור, אך הטקסטורות נותרו בולטות כתמיד והתבססו על דוגמאות קלאסיות כמו פיפטה ובדים מרופדים.
