בפתיחה לפרק השלישי צועק ד”ר מאסטרס: ‘אנשים לקחו את הדחף הבסיסי של המין ושינו אותו ללא הכר למסע ייסורים. רומנטיקה, אבירות, כללי התנהגות. איזה עניבה עלי לענוב, האם להגיד לילה טוב על המדרכה, או ללוות אותה לדלת? מה אם יכולנו לקצר ולהגיע ישר לעיקר? מה אם יכולנו להבין את הפיזיולוגיה הבסיסית מתחת לכל השטויות? אני רוצה לחקור בני אדם, את מיניות האדם. להאיר את החשכה’.
‘הסקס של מאסטרס’ היא הלהיט החדש מבית showtime אותו ערוץ שהביא לנו את Homeland המרתקת . זאת הסדרה שתחליף את Mad Men ולאמריקאים יהיה סקס, הרבה סקס. בשנות ה- 60 הפוריטניות שלטה ברחוב האמריקאי ובוודאי בחברה הגבוהה המשכילה. על מין לחשו. על אורגזמות לא דיברו. ועל איך עושים ומה עושים בחדרים מואפלים לא דיסקסו בטורים חברתיים. בשנות ה- 60 היו ילדי הפרחים שצעקו אהבה חופשית. אבל איש לא אמר מה עושים, איך עושים אהבה חופשית. זאת התקופה בה החל גל התנועה לזכויות האשה, בה החלה הגלולה למניעת הריון, נשים החלו לטלטל את הנורמות החברתיות המקובעות. כך שעבור צופים רבים, זו תהיה סיבה טובה מספיק כדי לצפות בסקס, ואין שום בושה במשחק הזה. זה הלחם והחמאה של הטלוויזיה בכבלים למבוגרים.
‘הסקס של מאסטרס’ מבוססת על ספרו של תומאס Maier משנת – 2009 הנושא את אותו השם ומביא את סיפורו של ד”ר ויליאם מאסטרס, גינקולוג ששאף ללמוד סקס במעבדה, באמצעות ניסויים. נהדר, לא כך? שלא לומר מהפכני ממש. אז כאמור: שנות ה- 60 בסנט לואיס, מאסטרס גניקולוג ידוע. הרעיון המטורף שלו לחקור את מהות הסקס באופן מדעי הוא היה מספיק מקומם ודבר שיש לשמור עליו בסוד. כמעט במקרה, מאסטרס מוצא את נפשו התאומה, וירג’יניה ג’ונסון, מזכירה ברמה נמוכה אך בעלת
כישורים חברתיים יוצאי דופן, מיניות משוחררת ובעיקר חמומת מוח. השניים הופכים לשותפים רוחניים ומאוחר יותר, לאוהבים. במשך שנים רבות מעטים ידעו על חייהם הפרטיים.
בשלב הראשוני המחקרים של מאסטרס וג’ונסון (משנת 1957 עד שנת 1965) הקליטו חלק מהנתונים שנעשו עם זונות, ששמחו להיות שפנות הנסיון של הרופא המאופק ועוזרתו הסוערת ואלו כלולו נתונים על האנטומיה והפיזיולוגיה של האדם. מאסטרס מדד את התגובה המינית המבוססת על התבוננות ישירה ב – 382 נשים ו- 312 גברים וזאת תוך כדי פעילות מינית. הממצאים שלהם, במיוחד על האופי של עוררות מינית נשית ואורגזמה, הפיגו תפיסות מוטעות רבות. מאסטרס וג’ונסון הפכו בין לילה לסלבריטאים לאומיים. המחקר הביא אותם מהחדרים האחוריים של בית החולים לשער המגזין היוקרתי ‘טיים’, לרשימת רבי-המכר ואף להופעות בתוכניתו של ג`וני קרסון.
את דמותו של מאסטרס משחק מייקל שין, שחקן וולשי מהולל, שגילם דמויות היסטוריות כגון דייוויד פרוסט (הן בגרסה הבימתית והן בגרסה הקולנועית של ‘פרוסט/ניקסון’) וטוני בלייר (ב’המלכה’ וב’העסקה’). בראיון אמר מייקל שין: ‘ישנם ספריות על איך תינוקות באים לעולם, אך לא היה מחקר אחד על כיצד תינוקות נוצרים. באמת מאסטרס התעניין לא בסקס יצירתי אלא בסקס לשמו. הוא היה מציץ דרך חור בקיר, לידו הלוח, סטופר ביד, מתוזמן עם זונה לעשות זאת עם הלקוח שלה. לאחר מכן הוא היה מופתע לגלות כי היא זייפה את האורגזמה שלה. לא רק היא אלא עשרות נשים גילו לו את סודן הכמוס’. מסתבר שלא מדונה הסבירה את מיניותה של האשה אלא זונה קשת יום מבית זונות סמוך לבית החולים בו עבד מאסטרס. את וורג’יניה עוזרת המחקר של מאסטרס מגלמת השחקנית ליזי קפלן והיא עושה את זה במשחק יוצא דופן. הרגשות שלה מודחקים. העיניים אומרות הכל ונים לא זז בפניה – ‘הייתי מוכרחה להתנער מהמבוכה שנוצרה באולפן תוך כדי הצילומים. זרים גמורים יכולים לבוא ולהדביק אלקטרודות לגוף שלהם ולאונן מולי וזה לא מזיז לי’. אמרה קפלן על עבודתה בסדרה. ‘בשלב הזה אני אפילו לא מנידה עפעף’.
את התסריט המופלא כתבה מישל אשפורד תסריטאית טלביזיה בולטת ומוכשרת (‘ג’ון אדמס’ ו-‘פסיפיק’). אשפורד ידעה איך למקד את הסדרה לא דרך מאסטרס אלא דרך סיפורן של שלוש נשים דומיננטיות שסובבות אותו. אחרי שני פרקים אני יודעת יותר על כאבן של הנשים מאשר על עניינם של הגברים. ‘הסקס של מאסטרס’ הוא אירוע טלביזיוני מרענן ומרתק בתוך ים הסדרות שמרכזם הוא הגברים והנשים הן מסוג B . עכשיו זה אצלנו. אל תחמיצו.
