כתבתנו הבמאית והמפיקה, נורית קידר, לא ממש מספידה את הצלם דיויד המילטון אשר התאבד לפני מספר ימים, אבל מביאה, במספר מילים, את עלייתו ונפילתו של האיש
צלם האופנה הבריטי, השנוי במחלוקת, דיוויד המילטון, בן 83, נמצא לפני מספר ימים, ללא רוח חיים, בביתו הפריזאי. העיתונות הצרפתית מיהרה לפרסם שהמילטון נמצא במצב של דום לב והוכרז כמת שעה מאוחר יותר. ליד גופתו נמצאו כדורים שכנראה גרמו למותו. ‘המילטון התאבד’ זעקו כותרות העיתונים. האירוע הטראגי התרחש שבועות ספורים לאחר שהואשם באונס על ידי אחת אחת הדוגמניות שצילם לפני כשלושים שנה, כשהייתה בת 14. המילטון הכחיש את הטענות, ואמר יומיים לפני מותו ‘לא עשיתי שום דבר פסול, ברור שהדוגמנית מסיתה ללינץ’ תקשורתי ומחפשת את 15 דקות התהילה שלה’. המילטון החל בנקיטת צעדים משפטיים. עצוב שלא היה מספיק זמן לצדק למצות את עצמו. ככה הגיעה לסיומה קריירה מפוארת של צלם רב השפעה ובמאי.
המילטון נולד בלונדון בשנת -1933 ולמד אדריכלות כאיש צעיר. כשהיה בן עשרים הגיע לפריז שם הוא הושפע מהציורים האימפרסיוניסטים והיה הראשון שהתחיל לעבוד בתחום האופנה. תחילה הוא עבד כמעצב במגזין Elle ולאחר מכן בתור מנהל אמנותי בחנות הכולבו היוקרתית Le Printemps. ללא הכשרה פורמלית בתחום צילום, הוא גילה את ייעודו בגילאי 33, כשהוא מוצא את המודלים שלו ברחובות ועל החופים. המילטון אמר כי בעבודתו הוא מחפש את ‘הכנות של גן עדן אבוד’. הוא נודע ברבים בשל סימן ההיכר שלו ‘הטשטוש של המילטון’, התמונות שלו היו שטופות בעמימות אמנותית ייחודית. תצלומיו היו שטופים באור מאופק, בגוון כחלחל, הנערות ברובן היו בלונדיניות בעלות עיניים כחולות עוטות על ראשן כתרי פרחים. עבודותיו זכו לתהילה בשנות ה- 70 וה- 80. 25 ספרי הצילום שלו נמכרו במיליוני העתקים. עיתונות האופנה הבינלאומית החלה לצלם הפקות אופנה בהשפעת תמונותיו.
רוב עבודותיו של המילטון מתארות נערות בראשית התבגרותן, לעתים קרובות בעירום, שעוררו מחלוקות כולל האשמה בפורנוגרפית ילדים, דומות לעבודותיה של הצלמת המוערכת סאלי מאן. כמה מהספרים של המילטון נאסרו בדרום אפריקה מסיבות מוסריות. תמונותיו הילכו על החבל הדק שבין האמנות לפורנוגרפיה. אכן מבקרי האמנות לא אהבו את תמונותיו ועוררו את השאלה איפה מסתיימת האמנות והפורנוגרפיה מתחילה. המילטון היה אמן פורה מלבד ספריו הוא ביים חמישה סרטים, דרמות רומנטיות שלא זכו לשבחי הביקורות וגם לא לצופים. גדולתו הייתה בתמונותיו וכך הוא ייזכר.
