ציבי גבע חוזר אל לב העיר: מסע צבעוני בגימנסיה ההיסטורית במסגרת הביאנלה האוטונומית לאמנות 2025
בשדה האמנות הישראלי, נדיר למצוא קול שהצליח להישאר רלוונטי כל כך הרבה עשורים מבלי לאבד את הקצוות המחוספסים שאיתם התחיל. ציבי גבע, מהאמנים הבולטים והחשובים שצמחו כאן, ימשיך גם השנה לייצר אמנות שהיא לא רק חומרית ומורכבת, אלא גם מהדהדת את הבלבול, היופי והקונפליקט של המקום הזה, ישראל.
עבודותיו של גבע נוגעות ברגש ובזיכרון, אבל גם בפרובוקציה ובחומר. הוא לא מחפש לארוז את המציאות – אלא לפרום אותה, לחשוף את שכבותיה ולתפור מחדש, בעזרת צבע, טקסטורה וסמל. בסטודיו שלו בתל אביב, הוא ממשיך ליצור כמו מי שמודע לכך שאמנות היא גם פעולה של התנגדות וגם של תקווה. לאורך השנים, גבע יצר גוף עבודה עקבי, עקשני, מרגש. כזה שמסרב להחליק או לפייס, אבל גם מצליח לנסח יופי מסוג אחר – יופי שמקבל את הסתירה והסדק כחלק מהשלם.
תספר קצת על הדימויים שבחרת, מאיפה הם לקוחים?
את הדימויים בעבודות בדרך כלל אני לא ‘בוחר’, אלא מוצא. יותר נכון – הם מוצאים אותי.
האם היו לך רגעי מבחן שבמהלכם הרגשת שאתה לא רוצה להיות אמן?
היוש הרבה רגעים כאלו. אף פעם זה לא היה מובן מאליו מבחינתי שאני אמן.
מה התגובה ליצירות שלך שאתה הכי זוכר?
שתי תגובות. הראשונה: “אלו עבודות שמתגוררות בתוך משבר” שנאמרה על ידי אמנית חברה, והשנייה: “בכל העבודות שלך מאז ומעולם יש תחושה של מלנכוליה” שנאמרה על ידי האוצר יונה פישר. שניהם מיטיבי ראות.
מה העבודה הראשונה שלך שאתה זוכר הכי טוב?
הניסיון הראשון לעשות ציור מופשט, בגיל 8 או 9, חמור סגול שמוקף ונעלם בין כתמי צבע. אולי זה היה “הפרש הכחול” שלי
מהי שיגרת העבודה שלך?
אין שגרה, יש קפריזות
האם אתה שומע מוזיקה בזמן העבודה ואם כן אז איזו?
שומע הרבה. לאחרונה את המיסה הגדולה של באך, שוב ושוב.
אם היית יכול להכין אנשים למפגש עם העבודות שלך מה היית שולח אותם קודם לראות/לקרוא?
לקרוא את ‘הטובע’ של תומס ברנרד, על גלן גולד, על גדולה.
איך עובד תהליך הדיאלוג שלך עם אוצרים סביב תערוכה?
זה תלוי מי האוצר, זה שונה מאד מאחד לשני. אני אוהב דיאלוג וחברות והזנה הדדית, זה קורה לעתים נדירות.
איך אתה מרגיש שאתה מסתכל על עבודות ישנות שלך?
לעתים אני אוהב אותן עדיין ומתקנא בטריות, בראשוניות ובוויטאליות שלהן. לעתים, משהו מרגיש לא פתור או לא מחזיק במבחן הזמן.
אצל איזה אמן/ית חיים או מתים היית מעוניין ללמוד?
הייתי רוצה לשתות קפה ולהתבונן באדוארד מונק בשעת עבודתו. “ללמוד” זה ביטוי גדול. מכל מלמדי השכלתי.
הביאנלה האוטונומית לאמנות תתקיים בגימנסיה העברית “הרצליה” בתל אביב, הממוקמת ברחוב ז’בוטינסקי 106. האירוע ייערך בין התאריכים 8 באפריל ל-19 באפריל 2025. שעות הפתיחה הן מדי יום בין 10:00 ל-18:00, למעט ב-11, 12 ו-18 באפריל, בהם התערוכה תיסגר בשעה 16:00. אירוע הפתיחה יתקיים ב-8 באפריל בין השעות 16:00 ל-19:00. הכניסה חופשית ומותאמת לכל הגילאים.
