שבוע האופנה בפריז, לקיץ 2014 כלל בתוכו פרובוקציות רבות וניכר כי היה הכי מעניין מכל אלו שנערכו בחודש האחרון. שערוריה אחת הייתה השמועה כי מארק ג’ייקובס עוזב את בית האופנה הוותיק ‘לואי ויטון’. אך למעשה מה שהעסיק יותר מכל את תעשיית האופנה העולמית, הייתה הידיעה כי בית האופנה ‘סן לורן’, בניהולו האמנותי של הדי סלימן, החליט להפסיק את הקשר עם בוטיק הקונספט הצרפתי קולט.
בוטיק קולט נחשב למוסד ידוע בעשר השנים האחרונות, לא רק בגלל המכירות אלא גם בזכות חיבורים מעניינים שנעשים מדי עונה עם מעצבים בפריז. ומה הסיבה לפיצוץ הגדול? חולצת טי מודפסת. כן. בתקופה האחרונה הודפסו חולצות טי בעיצוב בסיסי הכוללות כיתוב שנון כזה או אחר, כמו ‘Karl Who?’ (כהלצה על חשבונו של קרל לאגרפלד) או – Celine’ Dion’, כקריצה לבית האופנה ‘סלין’ ל’סן לורן’ הודפסה חולצה עם הכיתוב ‘זה לא סן לורן בלי איב’, שבין היתר נמכרה בקולט בסוג של מחאה על פרשת הסרת שמו הפרטי של מייסד הבית משם המותג.
כתוצאה מכך, שרה אנדלמן, המייסדת של ‘קולט’ והקניינית הראשית, לא הוזמנה לתצוגת קיץ 2014, וההזמנות שנעשו לעונה הבאה, בשווי של מאות אלפי דולרים, בוטלו כולן. כואב מאוד!
כל זה לא גרע מהקולקציה שהציג המותג לקיץ שאפה שוב פרקים נבחרים מתוך תנועות הנעורים המרדניות והפעם זה היה הגלאם רוק של שנות ה-80, דוגמניות צעדו על המסלול בחליפות סקיני ובשמלות קצרות מידי המכוסות באפליקציות של שפתיים אדומות.
מנגד, קולקציית הקיץ של ‘ולנטינו’, היא ללא ספק אחת היותר טובות שראה המותג מזה תקופה ארוכה, צמד המעצבים פייר-פאולו פיצ’יולי ומריה-גראציה קיורי, גילו יכולת פנומנאלית של סינתזה ביו חומרים לא קשורים לכאורה.
זהו אוסף עשיר השואב ממקורות נזירים וצלליות סוגרות או גלימות ארכיבישוף דרמטיות, בשילוב עבודות יד שבטיות או מסורתיות, לרגע היה נדמה שהגענו לאפריקה החמה. היו שם הדפסים מנומרים לצד גדילי עור, בדי סאטן מבהיקין לצד רקמות צבעוניות או דוגמת פסי רוחב עבה במיוחד. הסנדלים השטוחים, הקשתות המשובצות בשיער האסוף, המשקפיים העגולים בסגנון שהיה החביב על סופיה לורן, כל אלה יצרו שכבות של ביטחון עצמי ואמירה כה מודעת לעצמה, אי אפשר היה שלא להיכנע לעושר שהיא מציעה. אז נכנענו.