טרנטינו במחווה לסרטי קאנון

Spread the love

 

 מחווה לסרטי ‘קאנון’ של המפיקים הישראלים יורם גלובוס ומנחם גולן בפסטיבל הקולנוע ירושלים, באצירתו והשתתפותו של הבמאי האגדי קוונטין טרנטינו. מהרו להזמין 

 

 

 קוונטין טרנטינו יציג לראשונה, בפסטיבל הקולנוע ירושלים, תוכנית סרטים מיוחדת, מחווה לסרטי קאנון. מדובר בשמונה סרטים ‘מחץ הדלתא’, ‘השגריר’, ‘משאלת מוות 4’, ‘קינג’ייט’, ‘הכלוב העירום’, ‘רכבת אל החופש’, ‘עשר דקות לחצות’ ו’עכבר הברים’, שיוצגו כפי שצולמו, בפורמט פילם 35 מ”מ.

 

יורם גלובוס ומנחם גולן | צילום: ניר שאנני

 

 

בשנת 1979 נחתו בני הדודים מנחם גולן ויורם גלובוס בקליפורניה, כשהם נחושים להסתער על הוליווד. הם כבר יכלו לזקוף לזכותם מידה רבה של אחריות להולדת תעשיית הקולנוע בישראל. את הפרק האמריקאי הם פתחו ברכישת חברת הפקה קטנה ומוכת צרות בשם קאנון עבור חצי מיליון דולר. בעשור בו הנהיגו את קאנון, הובילו השניים שינוי מהפכני בדרך שבו סרטים נעשים ונצפים.

 

 

בחלוף ארבעים שנה, פסטיבל הקולנוע ירושלים נרגש להציע לחובבי הקולנוע הזדמנות נדירה לחוות בעצמם את מורשת סרטי קאנון. כאמור, הפסטיבל יקרין מבחר של שמונה מסרטי קאנון אשר נבחרו בקפידה על ידי הבמאי קוונטין טרנטינו. רובם ככולם לא הוצגו באולמות קולנוע בישראל מאז צאתם בשנות השמונים.

 

 

בשיא הצלחתה היתה חברת קאנון סטארט-אפ קטן בסטנדרטים הוליוודיים. עם זאת, באמצע שנות השמונים יצא לאקרנים סרט חדש של קאנון כמעט על בסיס שבועי – לוח זמנים שהותיר את המתחרים המבוססים והבררנים יותר הרחק מאחור. ואולם, הדחף המסחרי שהוביל את השניים ליצור כמה מהסרטים הישראלים האהובים ביותר של שנות השישים והשבעים, הביא אותם להפגין טעם הטרוגני במובהק בהגיעם להוליווד, כזה שטשטש את הגבולות שבין הגבוה לנמוך.

 

 

גלובוס וגולן התמחו ביצירת סרטים בתקציב נמוך ועל בסיס רעיון שניתן לתמצת במשפט קצר. הם מיהרו לנצל טרנדים אמיתיים ומדומים (סרט הורדת ידיים בכיכובו של סילבסטר סטאלון), אך הם גם נהגו לנצל מעת לעת את רווחיהם כדי להפיק סרטים מתוחכמים יותר. כך התנוסס סמל קאנון בכתוביות הפתיחה של סרטים בבימויים של רוברט אלטמן, ג’ון קסבטס, רומן פולנסקי, ברבט שרודר ואחרים (‘עכבר הברים’, סרטו של שרודר מ-1987, יוצג בפסטיבל). כך גם הופקה גרסה עטורת שבחים לאופרה ‘אותלו’ של ורדי (1986), בבימויו של פרנקו זפירלי ובכיכובו של פלאסידו דומינגו, לצד עיבוד מוצלח פחות של ‘המלך ליר’ בבימויו של ז’אן-לוק גודאר (1987). ואולי בהשראת גולן עצמו, אשר מיאן להבחין בין גבוה לנמוך, היו עמיתיו, לעתים, מרפים משיפוט, כמו במקרה בו העניקו לסרט הפעולה המופתי “רכבת אל החופש” בבימויו של אנדריי קונצ’לובסקי (1985) שלוש מועמדויות לאוסקר ופרס גלובוס הזהב לכוכב הסרט ג’ון ווייט (הסרט יוקרן גם הוא בפסטיבל).

 

 

בסוף שנות השמונים הובילה ההרפתקנות של חברת קאנון לחובות עתק ולחקירת הרשויות האמריקאיות. המתחים בין גולן לגלובוס האמירו. תוך זמן קצר נפרדו השניים מקאנון, מארצות הברית – וזה מזה. בשנת 2014 יצאו שני סרטי תעודה שחזרו לתולדותיהם של גולן, גלובוס וקאנון: “אלקטריק בוגאלו: הסיפור שלא סופר על אולפני קאנון” ו”גו-גו בויז”. האחרון הוצג בבכורה חגיגית בפסטיבל הקולנוע ירושלים ביולי 2014. גלובוס וגולן, שכבר הספיקו להתפייס, הגיעו יחד לפסטיבל באותו הקיץ. זו היתה הופעתם האחרונה יחד. כעבור שלושה שבועות נפטר מנחם גולן.

 

 

מחווה זו הינה פסטיבל-בתוך-פסטיבל, חנות ממתקים לכל חובב קולנוע והזדמנות לזהות את השפעת תור הזהב של סרטי קאנון על היצירה הקולנועית בעשורים האחרונים. אך בראש ובראשונה, זו הזדמנות לחוות בידור חסר מעצורים ובלתי מתנצל.

 

 

המחווה לסרטי קאנון תתקיים בתאריכים 26-27 באוגוסט מועדי ההקרנות מפורטים באתר הפסטיבל מכירת הכרטיסים נפתחה

 

 

Author: Truffaut