אביה: שירלי שמעתי שאת מתחתנת עם מלצר, פייר לא מרגיש לי שאת עצובה מספיק על האקס. שירלי: זה לא באמת. אביה: אז את מסתירה את הצער שלך ממש יפה מאחורי כל ערימות הבשר האלה. שירלי: מה? אביה: זאת לא בושה, בכל זאת ראיתי אותו יותר מאת בן הזוג שלי, לכל מקום הלכת איתו, לדעתי זה לא טוב לזוגיות. שירלי: את מוציאה דברים מהקשרם. אביה: תודה. אל תדאגי, כבר סידרתי לך שידוך, יש לו אפילו צוללת.
הייתי רעבה כבר ברכבת. עד חיפה נסעתי בשביל הגר, חברתי הטובה מימי הגן. היא עברה לשם במטרה להפוך את העולם לטוב יותר, ואני, בדרכי המפרגנת, לקחתי אותה לארוחה. יש לאנשים נטייה לחשוב שאלה השואפים למטרות נעלות כמו מדינה שוויונית יותר או נטילת יוזמה חברתית לא מקבלים סיפוק מהחומרי. אין זה נכון. לפחות לא במקרה של הגר.
אם כן, ירדתי בתחנת ‘מרכז- השמונה’, והלכתי כמה דקות עד שהגעתי למסעדת ‘אנגוס’, בבעלות משפחת דבאח, מגדלת הבשר הגלילית. הבשרים המובחרים מגיעים מהעדר הפרטי של המשפחה מזה יותר משישים שנה. השם דבאח הפך לא מכבר לחותמת איכות של בשר ברמה הגבוהה ביותר, והוא מסופק באופן קבוע למסעדות רבות. כבר בכניסה, סופק לי עונג מראיית הקצביה. הבנתי שהולך להיות ערב מיוחד. בעודי מחכה להגר, ביקש המלצר המקסים להעביר אותי מקום. ‘השולחן הזה לא יעמוד בכל המנות שאני רוצה להעמיס עליו’. הוא כנראה הבין את הרמז כשאמרתי לו שאני מאוד מאוד רעבה.
ובאמת כשהגר הגיעה, השולחן הפך גדוש כל טוב: בשר כבוש עם סלט עגבניות שוק, טרטר גלילי מדהים עם פילטים של לימון מעל, סינטה צרובה על כרוב מדורה, חציל ציידים בעשבי תיבול בשר קצוץ וטחינה, דואט קרפצ’יו בקר (סינטה ופילה) מעולה ושקדי עגל פריכים ועסיסיים על הפלנצ’ה, על לימון חרוך ועדשים.
הכל בתיבול מצוין, איכות נהדרת, ובשימוש נכון של חומר הגלם, הבשר- אם כבוש, קצוץ, נא או צרוב. ובעוד אנחנו מתווכחות על כוס יין הבית מי תתחתן עם המלצר, מגיעה גולת הכותרת: קילו שלם של פורטרהאוס סטייק- סינטה ופילה על העצם. פלוס פירה פרמזן. פלוס תפוח אדמה אפוי עם חמאה מתובלת. פלוס סלט עגבניות עם מלא בצל סגול ופטרוזיליה. פלוס חוסר יכולת להזיז את הגוף במשך שעה וחצי אחר כך.
מיותר לציין שהבשר היה מדהים, מיושן בדיוק במידה, רך ועסיסי, צרוב לשלמות, נפלא. גם הפירה היה חלבי וטעים, הסלט היה מרענן וחריף ותפוח האדמה היה טעים ומתובל מצוין. המלצר חייך אליי 24 פעמים ואל הגר רק 21 פעמים, לכן הוחלט שאני זו שאתחתן איתו. לא, לא אכפת לי שייתכן שזה בגלל שהוא יודע שאני כותבת ביקורת על המקום. בכל אופן, כדי לחגוג את האירוסין הזמנו כנאפה ופאדג’ שוקולד. הכנאפה הייתה מדהימה. מטוגנת בחמאה כמו שצריך עד לצבע אגוזי ויפהפה (ולא עם צבע מאכל כתום, כמו שלפעמים עושים), עם גבינה נמתחת מלוחה טיפונת וסירופ סוכר. עוגת הפאדג’ הייתה גם היא מצוינת (הגר לא אוהבת כנאפה), ללא קמח, חמה ועשירה.
יצאנו מהמסעדה אחרי שלוש שעות אושר. השארתי להגר את חצי קילו הסטייק שנשאר, בכל זאת, לא ניסחב עם זה ברכבת. הסטטוס הנוכחי: תוצאות בדיקות הדם הראו, להפתעתי, על כולסטרול תקין. הגר עדיין בחיים, אז אני מניחה שהיא בסדר. טרם נקבע תאריך לחתונה.
מסעדת אנגוס/ שד’ המגינים 27 /חיפה/צילום: דניאל לילה.
