קבוצת תיאטרון רות קנר מציגה: “הליכה, שחייה, ריצה – אצל הים”. המשורר האהוב עלינו, רוני סומק, צפה וזה מה שיש לו לומר

פעם שאלתי את הסופר ס. יזהר מתי הוא יודע שסיפור הוא סיפור טוב. הוא חייך וירה מיד: “סיפור טוב הוא סיפור שאני יכול להצביע בו על כל שורה ולהגיד ‘זאת שירה'”. המשפט הזה עבד שעות נוספות בערב בו הציגה קבוצת התיאטרון של רות קנר שלושה סיפורים המתכתבים עם ים, שלושתם מספרו “אצל הים”. יזהר היטב להגדירם: “שלושה סיפורים: האחד הוא כחול ירוק, השני הוא אפור סוער ומלוח מאד והשלישי הוא ים ואובך אינסופי עם נערה ונער”.

ועכשיו עיצמו עיניים ודמיינו שעל כתף האותיות היזהריות הניחה רות קנר יד של קוסמת והבמה הפכה לקרקס רב יופי. הדבר היחיד שאני יכול לעשות הוא להזכיר את שמות האנסבל הנפלא (שירלי גל, רונן בבלוקי, עדי מאירוביץ’, דניאל אדוורדסון וטלי קרק) ולהגיד שאם החלטתם השנה לראות רק שתי הצגות הרי שההצגה הנהדרת הזאת חייבת להיות אחת מהן.