לרכב על טרנד: סיכום שבוע האופנה תל אביב 2018

Spread the love

 אידיאל הוא עקרון או ערך שאדם רואה בו כמטרת חיים, אידיאל היופי משתנה מאדם אחד לשני אז איך קובעים אידיאל או משנים אותו? נשגב מבינתי ואני מניח שלא יום ולא שבוע, לא סלוגן או קמפיין ישנו אותו ואולי לא צריך לשנות אלא להוסיף עוד אחד, ימים יגידו 

 

זהו, זה מאחורינו, שבוע האופנה תל אביב 2018 – ארבעה ימים גדושים בתצוגות אופנה של מעצבים מקומיים כאלה שמנסים בכל כוחם לסיים את החודש. חלקם אפילו לא הצליח עדיין לעצב את קולקציית הקיץ הקרוב ואחרים מחפשים בחדרי חדרים חומרי גלם. בשיחה עם מעצבת אופנה שפועלת בזירה לא מעט שנים התוודתה זו בפני ‘אני לא יודעת מה לעשות, אין בדים בארץ. רוב הספקים כמעט סגרו את העסקים שלהם… אני מחשבת מסלול מחדש’. בינתיים, בתוך אוהל התצוגות שהתמלא באנשים, רובם עיתונאים מן השורה הראשונה, בלוגריות ובלוגרים וקניינים מהעולם (שמשרד החוץ דאג גם הפעם להביאם לארץ) שנוכחותם הכניסה מעט תקווה בלב המעצבים. אבל לא על זה רציתי לדבר, אלא על הצהרות הכוונות של שבוע האופנה 2018 שהוקדש כולו לסימן אידאל יופי עכשווי בשונה מהרנסנס ומשנות השישים למשל.

 

אלון ליבנה | שבוע האופנה תל אביב 2018| צילום: אבי ולדמן
מתוך התצוגה של אלון ליבנה | שבוע האופנה תל אביב 2018 | צילום: אבי ולדמן

 

בשנות התשעים כשקייט מוס התפרסמה בזכות קמפיין של בית האופנה ‘קלווין קליין’ הוגדר מושג אידיאל היופי וקיבל את השם ׳הרואין שיק׳ משמע דוגמנית במידה 36 וכמה שפחות. זאת הייתה תרבות שלמה שבה דוגמניות בכל רחבי העולם אכלו פחות, חלקן החלו לצרוך סמים ובעיקר ניסו להגיע לפסגה. בתי האופנה היוקרתיים כמו, ‘גוצ’י’, בהנהגתו של טום פורד דאז דירבנו דוגמניות לאידיאל היופי הזה שהמשיך עד לפני כמה שנים. ואז התחיל להתחולל מהפך לפחות על מסלולי התצוגה העולמיים כדוגמת אלו של זאן פול גוטייה שהעלה אנשים בעלי מוגבלויות, נמוכים ושמנים כאחד. כאן הוגדר מחדש אידאל היופי לא יותר רזון ומידה 34 אלא כולם שווים ללא הבדל דת, גזע, מין וצבע עור. בשנים האחרונות הטרנד של החוקים החדשים הגיע למחזותינו בעיקר בזכות היזמית גאלה רחמילביץ, שהחלה להעלות את המודעות כי מידה 42 היא לא מידה גדולה וייסדה  את שבוע האופנה למידות גדולות המתקיים  פעמיים בשנה,עדיין לא הגיע לממדי שבוע האופנה המיתולוגי אך בהחלט מכה שורש.

 

מתוך התצוגה של המותג הצעיר TWENTYFOURSEVEN | שבוע האופנה תל אביב 2018 | צילום: אבי ולדמן
מתוך התצוגה של המותג הצעיר TWENTYFOURSEVEN | שבוע האופנה תל אביב 2018 | צילום: אבי ולדמן

 

אז מה הבעיה בשבוע האופנה? אינני יכול לקרוא תיגר עליו באופן מבוהק או להצביע על בעיה אחת אלא בעיקר על מה שהוא ניסה ליצור או במילים אחרות לרכב על טרנד ללא הוכחות.

 

לפני כל תצוגה, כפי שנאמר, הוקרן סרטון תדמית שבה הוצגו ריי שגב, נועה קירל, טהוניה רובל, בל אגם כשהן מדברות על מה שעברו בילדותן, סרטון המלווה בסלוגן #i love️ me. יאמר לזכותם של המארגנים כי דאגו, בכל תצוגה, להעלות על המסלול לא רק דוגמניות בשנות העשרים לחייהן אלא גם נשים אמיתיות או ידועניות או לקוחות מותג כזה או אחר. אבל זה נשאר רק שם. בערב הגאלה – הערב הנוצץ של השבוע כולם התהדרו בנאומם בהגדרה מחודשת לאידיאל היופי ואף השרה לקידום מעמד האישה, גילה גמליאל, הבטיחה לעמוד על כך בזמן כהונתה (אולי עדיף תזונאית בכירה). אבל אצל חלק מהמעצבים זה פשוט נשאר על רציפת העריכה וחבל. המעצב דרור קונטנטו לקח את המושכות לידיו והעלה דוגמנית במידת פלאס סייז או המותג הצעיר טווניטיפורסבן גייס נערות גבוהות נמוכות בעלות משקל או תת משקל שצעדו על המסלול בפעם הראשונה בחייהן ואף העלה בסופה של התצוגה את אלונה נאומוב, בת 20 מאשדוד אשר נעזרת בהליכון. כן זה היה אחד מרגעי השיא של השבוע והקהל התרגש מאוד, אבל נעשה פה שימוש בגימיק על חשבון הנערה. אם בתחילתו רונקו (מנהלה האומנותי של קבוצת רנואר) נאם כי זהו קהל היעד של המותג אז למה בקמפיין החדש מצולמת אנה זק? ולא דוגמנית במימדים אנושיים כפי שגייס לתצוגה? כי זה פחות יפה לעין בפוסטר של איילון? 

 

ויוי בלאיש | שבוע האופנה תל אביב 2018 | צילום: אבי ולדמן
ויוי בלאיש | שבוע האופנה תל אביב 2018 | צילום: אבי ולדמן

 

גדעון וקארן אוברזון הלכו על כל הקופה והעלו רק נשים ולא נערות כי גם ככה ׳אני מכוון לנשים כאלה שעברו דבר אחד או שנים’. ואחרי כל ההצהרות מבט חטוף על כל התצוגות מראה כי אף מותג במידות פלאס סייז לא הציג אז תזכירו לי איפה אידיאל היופי שנשמע בכל פינה באוהל העצום הזה? להעלות נשים אמתיות זה לא אידיאל היופי. אתם רוצים שינוי? מהפך? תכוונו ותעזרו בכך. תעשיית האופנה גרמה לאידיאל הזה אז גם היא תגרום לשינוי הזה. איך? בכך שגם בקמפיינים יתנוססו דוגמניות במידה 44 ומעלה ויש מהן יפיפיות לצד אנשים בעלי מוגבלויות ובעיקר כאלה שאנחנו פוגשים ביומיום, בעבודה ובבית הקפה השכונתי. וברשתות האופנה המסחריות והמעצבים בסצינה המקומית יעצבו קולקציות במידות פלאס סייז טרנדיות כאלה שגם מידה 36 וגם מידה 48 יכלו ללבוש. ככה נעמוד על ההוכחות שאנחנו רוצים שינוי. העולם משתנה, האופנה מתחלפת. אז נכון, מהפכות לא מתחוללות בין יום אבל כשמנפנים בדגל השינוי תדאגו קודם כל להביא הוכחות להצהרת הכוונות ולא רק לכתוב על ההזמנות ‘בסימן אידיאל היופי’. כי הרי מדובר ברעיון שמייצג שלמות או מופת וככזה הוא תמיד נתון לפרשניות – אז נתראה בשנה הבאה והפעם נקווה לראות על המסלול אופנה ישראלית כזאת שלא מפחדת לעצב גם מידה 48.

 

מתוך התצוגה דורין פרנקפורט  | שבוע האופנה תל אביב 2018 | צילום: אבי ולדמן
מתוך התצוגה דורין פרנקפורט | שבוע האופנה תל אביב 2018 | צילום: אבי ולדמן
Author: דניאל אסייג