קשה לדעת האם לנה דל ריי (אליזבת’ גרנט) נכנסת אל תוך דמות אותה יצרה על מנת לטשטש את מה שרבים נוטים לכנות העבר הנוח שלה (שזה אומר – בת עשירים, שרצתה להיות זמרת, ובעזרת כסף וקשרים נכונים זכתה לפרסום) עבור הקהל, או שמא היא אכן חיה את החיים אשר מתוארים דרך הטקסטים בשני האלבומים שלה: ‘בורן טו דיי’, ובמהדורה המיוחדת ‘דה פאראדייס אדישן’, אם לסכם אז של כוכבת עולה בשמי הוליווד, שמקדישה את כל זמנה ברדיפה מתמדת אחר השגת המטרה הנכספת, שבמקרה שלה מתבטא בבניית אימפריית בידור נוצצת, הסובבת אותה עצמה, והיא לא בוחלת באף אמצעי בדרך.
את המהדורה המיוחדת השיקה לנה, בשלהי שנת 2012. יש שיגידו שמדובר בטריק שיווקי מוכר: אלבום בכורה, שמקבל חיזוק מינימלי בתוספת 8 שירים חדשים, ויוצא בצמוד לעונת החגים, אבל לפי איך שזה נשמע לי, אין מדובר בפעלול יחצני כלל, אלא דווקא בהזדמנות נוספת להציץ עמוק, ומקרוב יותר אל תוך עולמה של ליזי גרנט הלא היא לנה דל ריי.
פופ אפלולי, או שמא יותר נכון לכנות את הסגנון של לנה – פופ נואר – עם מעט מאוד תופים, והרבה מאוד כלי קשת, היא מאפשרת לנו לקבל מבט נוסף על החיים כאישה צעירה, שגדלה על אלפי אגדות אורבניות, המספרות את סיפורם של אלו אשר הצליחו להגשים את החלום האמריקאי בעשר אצבעות, יחד עם ההבנה הברורה שעל מנת להתקדם צריך לשרוד בצד החשוך, והפחות מזמין של הוליווד.
בלוק העל זמני והמנצח של נערת פוסטר משנות ה – 50, עם קול עדין וילדותי וקריצה ברורה לדמות הילדה/אישה של נובקוב – ‘לוליטה’, מי שכינתה את עצמה בעבר ‘ננסי סינטרה הגאנגסטרית’, מתוודה לנה בשירים כמו ‘נשיונאל אנט’ם’ (אגב, בוידיאו קליפ לשיר, משתפת לנה פעולה עם הראפר העולה, אייסופ רוקי, והם מדמים את חייהם של ג’ון קנדי וג’קי אונסיס. מ.ר.), ו’אוף טו דה רייסס’, בכנות על אהבתה לעולם החומר. שהרי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות בה נולדה, הסגידה ליופי ולנוצץ היא לגיטימית, גם אם מתחת לפני השטח המצב עגום, והיא מוכנה להפוך את עורה עבור כל מי שיבטיח לקרב אותה צעד אחד קדימה אל עבר ‘החיים הטובים’, בחסות יהלומים בוהקים ווילות בהאמפטונס. כי ככה, בסופו של דבר, נראת ההישרדות היום יומית של כל כוכבנית הוליוודית ממוצעת בתחילת דרכה, והיא סך הכל הולכת בדרך שבה הלכו אלפי בנות לפניה. לדעתי, קל לפספס, אך את כל זה מלטשת לנה עם הרבה הומור עצמי ושנינות, כמו בשיר ‘קולה’. האריזה הקלאסית, בשילוב עם החדות והסאונד העכשווי, יוצרים קונספט ייחודי ומעניין שפשוט קשה להתעלם ממנו, לטוב ולרע.
תמונות: מורן ויקטוריה סבג’.
