אליזבט טיילור – כאשר ג’ון פיצ’גרלד קנדי הפך לנשיא הוא היה הצעיר ביותר שנבחר למשרה בזמנו, בהיותו בן – 43 בלבד הוא נאלץ להתמודד עם כמות נאה של בעיות בזמן כהונתו הקצרה, שכללו בין היתר את משבר הטילים בקובה, ממסמני השיא של המלחמה הקרה, המירוץ לחלל, תחילת מלחמת ויאטנם, העלייה בכוחן של תנועות שדרשו שוויון למיעוטים ועוד. קנדי הצליח לתמרן באלגנטיות בין הסוגיות של מדיניות פנים ומדיניות חוץ ולהראות טוב בתהליך. הוא וג’קי הפיחו רוח חדשה בבית הלבן והצליחו לאגד סביבם ערב רב של אנשי תרבות וספורט. הוא היה המנהיג האהוב ביותר על האמריקאים לפי הסקרים שנערכו בזמנו. למראית עין הכל היה מושלם. אך כמו כל הדברים שנראים טובים מכדי להיות אמתיים, כך גם היו חיי המשפחה של הזוג הנשיאותי. קנדי היה שקוע במספר עצום של רומנים. חלקם היו שמועות פרועות שהופצו על ידי גורמים שונים, חלקם מבוססים יותר. הובר, מי שהיה המנהל המיתולוגי של האף.בי.איי דאג שכל מעלליו של ג’ון יישארו חסויים ובתמורה זה דאג שמעמדו כאחד מהאנשים החזקים בארצות הברית יישאר איתן.
מימי בירדסלי – חיי האהבה של טיילור תמיד היו חומר לוהט בידי רכילאים למינם. היא התחתנה יותר פעמים משניתן לספור, ניהלה רומנים עם ארול פלין, פול ניומן ופרנק סינטרה – אותו לפי הסיפור ניסתה גם לגרור לנישואים בעזרת טוענת שווא שהיא בהריון ממנו. באחת מהביוגרפיות האחרונות שיצאו לשחקנית השערורייתית נטען שהיא גם פיתתה את רונלד רייגן, ושעשתה בהזדמנות אחרת שלישיה עם השחקן רוברט סטאק וקנדי בבריכה של הבית הלבן.
ג’ודית קמבל – לפי שהועלתה המודעות לכל הנושא של הטרדות מיניות, גברים בעלי כוח הצליחו לפצוח ברומנים עם נשים צעירות מהם בהרבה. לא המון השתנה מאז ימים אלו כאשר חושבים על זה. בירדסלי שחררה לפי זמן לא רב את ספר הזיכרונות שלה. הסיפור הוא ידוע ומעט נוטה לקלישאה על מתמחה צעירה ונלהבת מגיעה לעבוד בבית הלבן. היא פוגשת את הגבר החזק ביותר בעולם, לפחות מבחינה פוליטית. הוא לוקח אותה למיטה שלו ושל אשתו. לאחר זמן מה הוא מתחיל לבקש ממנה לבצע לידו מעשים מיניים עם כל מיני מכרים, כולל עם אחיו הקטן טדי, בסוף היא נשברת וחוזרת ללימודים ולחיק הדת. באותה קטגוריה אפשר גם להזכיר את הרומן עם פמלה טרנר, שהייתה מזכירת העיתונות הצעירה של ג’קי קנדי (לאחר שהוא התעקש שהיא תישכר לעבודה)
אלן רומסטאך – עוד סיפור אהבה שגרתי. בחור פוגש בחורה בקזינו, היא מוצגת לו על ידי פרנק סינטרה. הוא סנטור שעומד לרוץ לנשיאות. הם פוצחים ברומן. במקביל היא פוגשת את ראש המאפיה של שיקגו, גם ביניהם משדך פרנק סינטרה והם גם פוצחים ברומן. הבחורה שומרת את שניהם כמאהבים. לבסוף ראש האף.בי. איי מתערב ומראה לנשיא שהמאהבת שלו מתרועעת עם אחד מהפושעים המסוכנים ביותר דאז. במקביל הסי.אי. איי מנסה לגייס את אותו מפיונר שינסה להתנקש בנשיא קסטרו. ללא קשר, קנדי מסרב לעזוב אותה, הובר מגייס את אחיו של הנשיא, בובי כדי שיעזור לשכנע אותו לסיים את הרומן ולהפסיק להתרועע עם פרנק סינטרה.
מרלין מונרו – כאמור קנדי לא הצליח להתרחק מקלישאות, הרי עוד אחת. אלן רומסטאך (סליחה מידידינו הגרמנים אם ביטאנו את השם לא נכון) היא נערת ליווי יוקרתית שמשודכת לו על ידי מזכיר המפלגה הדמוקרטית, הוא כידוע הנשיא של ארצות הברית, בעקבות נאום חוצב להבות שערך בברלין השסועה שכלל את המשפט האייקוני ‘אני ברלינאי’ הוא הפך לסמל מין שם, כמעט כמו דיוויד הסלהוף מ’משמר המפרץ’. באותו נאום הוא הכריז שאמנם דמוקרטיה אינה מושלמת, אך שלפחות הם אינם צריכים לבנות חומה כדי למנוע מאנשים לעזוב. גם כאן נאלץ להתערב בשלב מסוים מנהל האף. ביי. איי, הובר (שודאי קצת התעייף מלעקוב אחרי קנדי או במקביל שנהנה עד אין קץ מהפעילות האקסטטית) וזה יידע אותו שהגברת מרגלת קומוניסטית והיא גורשה ממסיבות הערום שהזוג נהג לארח בבית הלבן, קנדי שילם לה כדי שתעזוב את המדינה. לאחר פרשייה זו הוחלט לבדוק את הרקע של כל נערות הליווי שהגיעו אל הבית הלבן.
קנדי ברוב המקרים לא דאג בנוגע לשמועות על הרומנים שלו. אולי בגלל שהיה לרשותו משאבים בלתי מוגבלים שהוציאו אותו מתסבוכות. הרומן עם מרלין היא ככל הנראה היחידי שהכחיש בתוקף. היא לעומת זאת התהדרה בו באוזני כל מי שטרח להקשיב. אך למרות שהוא זה שעורר הכי הרבה הדים, אין ממש ראייה לקיומו. מלבד אולי אחד מהרגעים המיניים והמביכים בו זמנית אי פעם בו היא שרה לו לכבוד יום ההולדת בבגד צמוד ובקול שהיה גורם לרוב שחקניות הפורנו להסמיק. אותו רומן גם תרם לתאוריות הקונספירציה שטוענת שמרלין נרצחה כדי להשתיק אותה. במקביל תאוריות על קארמה טוענות שמעלליו המיניים תרמו למותו וזה בגלל שבעקבות עוד מפגש מיני לצד הבריכה גבו נתפס והוא נאלץ ללבוש סד מגביל שמנע ממנו לזוז גם לאחר פגיעת הכדור הראשון.
