או, כל מיני תיאוריות משונות על שיער אדם.
כל הנשים שאני מכירה מנהלות מאבק ממושך עם השיער שלהן. זו מלחמה בה כמעט כל האמצעים כשרים: לוחמה כימית, ביולוגית, צביעה, חישמול, הרתחה, הקפאה ועוד שלל מתקני עינויים מורכבים שלא יביישו אף אינקויזיטור או נבל מסרט של ג’ימס בונד. מראה השיער הוא אחד המאפיינים הפיזיים המפרידים בין בני האדם לקופים שמהם התפתחנו, אם יש להאמין לתאוריית האבולוציה החמקמקה. לא לשווא הספר של דזמונד מוריס ‘הקוף העירום’, מתאר את ההתנהגות האנושית כצמודה להתנהגות חיות, כאשר המאפיין הנפרד שלנו כיונקים הוא כאמור היעדר יחסי של שיער. את המשך קיום השיער על הראש מייחסים חלק מהחוקרים להתפתחות שהובילה להליכה זקופה. בגלל שאבותינו סבלו מהשמש, השיער על הראש הוביל את אותם מדענים להגיע לסברה שהוא נועד כדי להגן על מוחם המפותח מהחום היוקד. לפי סברה זו השיער של כולן בתחילה היה עבות יותר, שחור ומסולסל. מחקרים מראים ששיער מתולתל טוב יותר להגנה מפני השמש. באותו זמן, אחרים שעוסקים באותה סוגיה מרתקת, טענו שהאנושות היא מקרה חדש יחסית ושלסוג השיער אין שום משמעות ביכולת לשרוד, ולכן הוא מאפיין לא רלוונטי באבולוציה, כל עוד ההעדפה המינית לא מוטה לגבי סגנון כזה או אחר והמטען הגנטי של סוגי השיער השונים ממשיך להתקיים. כך או כך, כעם שהמקורות שלו הם בצד החם של קו המשווה, לרוב היהודיות הטובות יש שיעל מתולתל. עובדה היסטורית זו, כידוע, לא תעצור מישהי מלנסות ולשנות את גורלה על ידי זינוק לעבר הבייביליס, וגם לא תעצור מנשים בעלות שיער חלק לנסות את מזלן מתוך אמונה שמתולתלות נהנות יותר.
צילום: שרון ב.ה ויפית סודאי ל”סטודיו גלואו”/ איפור ושיער: לימור חייל ל”קוקטה”/ דוגמנית: טניה ל”יולי”/ עיבוד תמונה: יאנה שמיס/ תכשיטים: אפרת קסוטו, ורובי סטאר/ שמלת כלה: אניה פליט/ צלמת וידאו: נירית אהרוני
