אביה: נו, איזה פתיח הגון עושים על מי שהלך לעולמו? דניאל: אפשר להגיד כמה דברים נחמדים – כמו שהוא היה הסייד קיק הכי לוהט של באטמן. יוני: זה לא זה. נו, דיט, החלוץ של מנצ’סטר, לארד, זכרונו לברכה. יונתן: לא, לא – זה זה שהיה לו חוש צדק מפותח ותמיד הוא חילק לעניים למרות שהוא גנב גדול. שירלי: לא, זאת ‘הנסיכה הקסומה’ שהפכה להיות הרעה ב’בית הקלפים’. נורית: זה היה משעשע אותו, אני מקווה.
רובין וילאמס נמצא תלוי בדירתו, זוהי עוד פיסת חדשות לא צפויה מהוליווד שאיבדה, לפני זמן לא רב, את פיליפ סימור הופמן. קשה לשער את הסיבות לנסיבות שהביאו להליכתו בטרם עת של ויליאמס, אך סביר להניח שתיאוריות והשארות יתחילו לעלות בהמשך בסוג של לחישות מקווננות מאתרים ועיתונים שמקור לחמם הוא שערוריות. בינתיים, מקורות אחרים יעשו סיכום קצר של הקריירה שלו שכוללת זכייה באוסקר על תפקידו כפסיכולוג של מט דיימון ב’גוד ויל האנטינג’ וזאת לאחר שהיה מועמד על שני תפקידים אחרים – ב’פישר קינג’ הנפלא של טרי גיליאם, וכמורה מלא ההשראה באחד מהסרטים שהגדירו את תת הז’אנר בו מורים מלאי השראה מנסים לעשות שינוי בבית ספר בשכונת מצוקה. למרבה ההפתעה נעשו סרטים רבים למדי בז’אנר זה.
חיייו של ויליאמס היו סוערים. הם כללו התמכרות מתוקשרת לסמים, בעיקר לקוקאין, אלכוהול, כדורים, הפרעה דו קוטבית, דיכאון, נישואים, רומנים, בגידות גירושים ועוד. כל זה מהווה סוג של תקציר לקיום מלא בעליות וירידות חדות. כל זה אנושי מידי, אנושי להכאיב.
הקריירה של ויליאמס הייתה מפוזרת באותה מידה. היא כללה סרטים מבריקים ומלאי עוצמה כמו זה ב’כלוב הציפורים’ הנהדר או ב’פישר קינג’ האפלולי ותפקידים איומים כמו ב’פלאבר’ ו’פאטש אדאמס’. כדאי לזכור גם שלבים ותפקידים אקספרימנטאליים למדי או כאלו שהוציאו אותו מתחום הקומדיה כמו זה ב’אינסומניה’ או כטכנאי הצילום הקריפי ב.one hour photo – באיזון הכולל תחושת האובדן מחדדת את מה שכבר ידענו לפני, שהיה מדובר בשחקן מבריק. פרפורמר שהיה קשה להוריד ממנו את העיניים וכזה שהביא לתרומה משמעותית לתחום הקומדיה והמשחק.