אחרי שכיבינו את האורות ב’שבוע האופנה תל אביב’ יצאנו לגיבוש קבוצתי. החלטנו שמגיע לנו יום פאן. אחרי הכל עבדנו קשה, בזבזנו את כל הלוקים המדהימים שלנו ונחשפנו ליותר מידי אנשים. יש כאלו שחושבים שמדובר בילוי, שזה כיף כל היום לרוץ בין תצוגה לתצוגה, שכולם אומרים לך כמה אתה יפה ומפנים לך את השורה הראשונה, לשתות כל היום דרינקים ולהישאר יציבים, צעירים וחיוניים. אז שתדעו שזה באמת היה אמייזינג, למעשה זה היה החופש שלנו. אני אמרתי שמגיע לכם יום פאן? שבו לעבוד! אז כתבינו לענייני אופנה, דניאל אסייג מסכם עבורכם. לא כולל שירות.
שבוע האופנה גינדי תל אביב 2014 הסתיים בהצלחה רבה – תצוגות אופנה מרהיבות, דוגמניות שצעדו על המסלול במשך כל היום, עיתונאים מותשים וחסרי סבלנות וקהל רב אשר הגיע לפרגן למעצבים ומותגים מקומיים אשר הציגו את הקולקציות שלהם. 22 תצוגות עלו בשבוע הזה, שנפתח בתצוגה של בית האופנה האיטלקי ‘מיסוני’ ונסגר בתצוגה חגיגת ומרגשת של בית האופנה ‘משכית’, כל אלה הוכיחו כי יש תעשיית אופנה ומחזותנו והיא מתפתחת בצעדים קטנים אבל משמעותיים.
קיומו של שבוע האופנה חשוב מאוד. אם נציץ לרגע לערים קטנות בעולם כמו דנמרק ובלגיה נראה שגם הם מקיימים שבועות אופנה, בהתאם לכאלה המתקיימים בערים הגדולות. שבוע האופנה, מהווה בעבור המעצבים והמותגים המקומיים, הצצה לתוך חזותם מקולקציות חורף ועד קולקציות קיץ או מבגדי קז’ואל מסחריים ושמלות ערב מושקעות. רובם הצליחו להרים תצוגות מקצועיות וכאן ראוי לציין את עבודתו המרשימה של הוגה הרעיון והמפיק, מוטי רייף, על המסירות שלו לכל השבוע הזה, למעצבים ועל כך שהביא לידיעת העולם שיש כאן תעשיית אופנה מקומית מקורית.
ערב הפתיחה של שבוע האופנה היה נוצץ ומלא באושיות אופנה, אוליגרכיים וכל טוב, אך מעבר לכך ההתכנסות שלשמע התכנסנו, היה מאכזבת מעט. התצוגה שפתחה את שבוע האופנה הייתה, כאמור, של בית האופנה האיטלקי ‘מיסוני’ שהציג את קולקציית קיץ 2014 בקולקציה שהוצגה כבר במילנו לפני כשנה. מטרת תצוגה בינלאומית הייתה למשוך קניינים וקהל מחוץ לגבולות הארץ, אך אם לשפוט זאת הייתי מעדיף לציין את אירוע הפתיחה בתצוגה של בית אופנה ישראלי.
לא כל התצוגות היו אחידות ברמתן, חלקן הציגו בגדים מסחריים ולבישים, לחלקן הסטיילינג תרם רבות לתצוגה ואחרות גרמו לי לשאול את השאלה: למה להציג קולקציה מסוג זה באירוע תקשורתי רב משתתפים|? אלמביקה, הצליחה לעורר חיוך אצל העיתונאים בקולקציה משוחררת וצבעונית שכללה גלביות, שרוואלים, שמלות קימונו ואוברולים קלילים.
המעצב ששון קדם הוכיח את המשמעות למילה ‘אופנה ישראלית’ וזאת בזכות כתב ידו הפנומנאלי. הקולקציה שהציג הייתה מפוסלת ושילבה טקסטילים וגזרות מקוריות ובכך זכה לתשואות בקרב קהל המבקרים. המעצב רונן חן, הפנט אותי, כמו בטיפול פסיכולוגי משובח. הקולקציה ששחרר אל המסלול הייתה בין הטובות בשבוע האופנה, כזו שמתכתבת עם עולם האוריגאמי לתוך לוחמה על טבעית, תיאטרלית ודרמטית אך יותר מלבישה. המעצבת דורית בר אור, שסגרה את יומו הראשון של שבוע האופנה, זכתה לתשואות רבות על קולקציה צבעונית ועשירה והוכיחה שאת עולם המשחק כבר פיצחה ואת עולם האופנה היא הולכת לכבוש.
היום השני של התצוגות היה עמוס במיוחד, הוא החל בתצוגה של הבמעצבת לי גרנבאו, שהציגה גם בגדים מוכנים ללבישה לצד שמלות ערב. בהמשך, המעצבת האהובה עלינו, דורין פרנקפורט, שלחה אל המסלול קולקציה רגועה, מלא בחומרים טבעיים ואהבה של עשייה מקומית ותל אביבית. האחיות נופר מכלוף ועינב זיני, למותג ‘סמפל’, הראו לקהל שאפשר לעצב בגדים מסחריים מבלי להתפשר, אחריהן הציגה המעצבת רזיאלה גרשון שלקחה אותנו לביקור קצר בפריז בשמלות אלגנטיות. בית האופנה, ‘קום איל פו’, בחר להציג את הנשים החזקות שלו ולצד דוגמניות מקצועיות צעדו על המסלול גם נשים אמיתיות וכרגיל לא שכח להפגין את האג’נדה החברתית שלשמה הוקמה. והמעצבת טובה’לה, שחתמה את היום השני, הוכיחה לכולם שההצגה חייבת להימשך וזאת בעזרת קולקציה קלילה ומשמחת.
היום האחרון של התצוגות היה מתיש, במיוחד שכלל עיכובים ארוכים, את הבוקר פתח המעצב ירון מינקובסקי, בשמלות ערב שלא סיפקו תחושה שמדובר בקולקציה ייחודית לשבוע האופנה. התצוגות האחרונות החזירו את האהבה שלי לעיצוב ולאופנה. הראשונה של גדעון וקארן אוברזון, שהציגו קולקציה קיצית, מרהיבה, צבעונית ומהודקת אשר כללה שמלות קרוז, בגדי ים וסטיילינג משובח. התצוגה הטובה שיכולתי לבקש בכל שבוע האופנה הנוכחי. השנייה, מבית ‘משכית’, ריגשה אותי אך לא מאוסף הבגדים שהוצגו אלא מהערב החגיגי שערכו לגברת של בית האופנה הראשון הישראלי -רות דיין.
לסיכום: ‘שבוע האופנה תל אביב’, הוכיח שיש דבר כזה אופנה ישראלית או לפחות מנסה להתקיים בתוך הכפר הגלובלי שבו אנו חיים. נתראה בשנה הבאה!
