טרנד הפרחים, במהלך הזמן, הפך למסורת שאי אפשר לפסוח עליה, גם אם מרגישים צורך בוער שלא להתייחס לאותם אורגניזמים ולסקלת הצבעים שנלווית אליהם. להתעלם מלדבר על פרחים והנוכחות שלהם בהדפסים ודוגמאות שונות באביב ידרוש הצדקה אפית רחבה שתלווה בפירוט והסברים שפשוט קשה מידי לספק. לכן עדיף כמו במרבית המקרים להיכנע ולתת לטרנד לעבור. לא אגלה יחס מורבידי כלפי טרנדים פרחוניים. לדבר נגד פרחים נעשתה עמדת נגד פופולארית במיוחד. כזו שלא מואסת ביצורים עצמם, אלא בייצוג התרבותי שלהם ובשימוש יתר שנעשה בפרחים בכל פורמט קיים. אפשר, אחרי הכל, לגשת לכל עניין ההתבוננות בפרחים בצורה שונה בתכלית. הם יכולים להיות מורבידיים לגמרי בהקשר התרבותי הנכון, או בציורי ה’ואניטס’ ההולנדיים. הם יכולים להיות תמימים או מרושעים, מסבירי פנים או זועפים. הם אחרי הכל לא סמל כמו לבבות. הם יצור חי שניתן להביט בו בצורה שאינה מזמינה הקשר תרבותי. הצבעוניות החזקה שלהם, שנועדה במקרים רבים, לעזור להם למשוך חרקים ולהתרבות לא פוסחת על העין האנושית וזו אולי עובדה ביולוגית מעניינת מספיק בשביל להמשיך לבהות בהם מבלי לחשוש שאת נופלת לתוך קלישאה. כך גם עם שמלות פרחוניות. למרות שאפשר להשתמש ב’פרחוני’ כמילת גנאי שוות ערך למילה ‘מצועצע’ או ‘מתיילד’, הן יכולות להיות עשויות היטב. כמו כל דוגמה והדפס.
