מישל גונדרי משחרר את סרטו ‘צל הימים’ אחרי עיכוב בלתי צפוי
לאחרונה יצאו שורה של סרטי אדפטציה לספרים קנוניים, ניתן למשל למנות את ‘גטסבי הגדול’ שזכה כבר בעבר לסוג מסוים של טיפול ממדיומים שונים, ואת של ‘תקוות גדולות’ מאת דיקנס, ‘בדרכים’ של קרואק שהפך ליצירה אסטטית אבל מעט מוסרנית. את ‘צל הימים’, של בוריס ויאן, אפשר להוסיף דווקא לקלחת עם ‘ארוחה עירומה’ של בורוז ו’פחד ותיעוב בלאס וגאס’ סרטים אלו אינם חדשים אך שייכים לאותה לקטגוריה של יצירות ספרותיות שאי אפשר לדמיין איך אפשר בכלל ניתן להפוך אותן לסרטים. לפעמים זה מסתיים בצורה חיובית ומעניינת, לפעמים הקולנוע מבצע רצח אכזרי במיוחד של ספר (ע”ע מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, ‘חתול תעלול’, ‘עליזה בארץ הפלאות’ ועוד) לפחות ניתן לשאר שגונדרי הוא האיש המושלם לניסיון ביצוע משימה מעין זו. גם הוא וגם ויאן מתעסקים בקצוות הפרומים של המציאות, שניהם וירטואוזיים וחדים, שניהם עשויים להרגיז במידת היומרה, ושניהם יכולים להבריק ולהוציא יצירה ראויה ומרתקת.
‘צל הימים’, כאמור אחרי שחזר לעריכה וקוצר, עומד לצאת לאקרנים ב – 29.8/בקולנוע לב
