יוני: שירלי יוצאת מהארון. אביה: זה לא מפתיע אותי, תמיד חשדתי במשהו. דניאל: אין סיכוי, גם יש לה חבר לארד. נורית: קאבר, הכל קאבר. יונתן: אולי תתנו לה קצת ספייס, מה הקטע עם האאוטינג הזה? אביה: איזה אאוטינג? אנחנו ידענו כל הזמן ושתקנו ושתקנו – זאת היא שפתחה. יוני: סליחה? אנחנו מאוד אוהבים אותה, ממש לא משנה לנו אם היא בת של משורר.
כשהייתי בת שבע, אבא כתב עליי שיר.
גלידה/ רוני סומק
“כְּשֶׁאֶהְיֶה גְּדוֹלָה”,אַתְּ אוֹמֶרֶת,
“אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת מוֹכֶרֶת אֲרְטִיקִים וּמְשׁוֹרֶרֶת”.
הִנֵּה כַּדּוּרֵי הַגְּלִידָה שֶׁיַּחֲלִיקוּ מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ.
צְהֻבִּים מִלִּימוֹן, פַּרְדֵּס תַּפּוּזִים בְּכָתֹם
וְהָאָדֹם שֶׁהֻקַּז מִדַּם הָאֲבַטִּיחַ. כָּאן גָּרָה
הַשִּׁירָה. אָז לָמָּה לָךְ מִלִּים.
כמה שנים אחרי שהשיר התפרסם, ראיתי אותו על חלון ראווה של אחת מחנויות הגלידה בעיר. כשסיפרתי למוכר שהשיר עליי, הוא הבטיח שכל פעם שאגיע ייתן לי גביע במתנה. הרגשתי אז קיסרית הגלידה, כמו בשיר של ואלאס סטיבנס: ‘הקיסר היחיד הוא קיסר הגלידה’. אם אתם סוברים שהיה אפשר לכתוב פואמה על כמיהתכם לגלידה, אני ממליצה לכם ללכת לבר המגנום בנמל תל אביב.
מגנום ממשפחת שטראוס, הדבר היחיד שרבות מחברותי, וכמובן אמא שלי, שוברות דיאטה לכבודו, לא מפספס גם הפעם, וחוגג 25 שנים של תענוג בפאר של טעם. בבר תוכלו ליהנות מלא פחות מתשעה סוגים שונים של גלידה הנעשים על המקום וטעימים טעימים טעימים. כל אחד בהשראת עיר אחרת, כמו מגנום ריו דה ז’נרו- מגנום שוקולד בציפוי שוקולד מריר עטוף בתערובת שקדים קלויים ופולי קקאו שהיה מעולה, או מגנום ברלין- מגנום וניל בציפוי שוקולד חלב עטוף בפירורי עוגיות בראוניז ושברי פקאן סיני. אבל האהוב עליי מכל החמישה שטעמתי עד כה היה מגנום האיים המלדיביים- מגנום שוקולד בציפוי שוקולד חלב עם קרם מסקרפונה, פירות יער ובעיטור אמנון ותמר.
הבר ‘MAGNUM TEL AVIV’/נמל תל אביב – ליד שוק האיכרים/ יהיה פתוח לקהל הרחב עד לתאריך ה-2.9.
