ריצ’ארד ג’ול

הפרוייקט הקולנועי הכי מסקרן של השנה הוא סרטו של קלינט איסטווד, ריצ’רד ג’ול, שמגיע אלינו בימים אלו

הסרט מבוסס על סיפור אמיתי – ריצ’רד ג’ול היה שוטר ומאבטח ב AT&T שבסיור שגרתי שלו בבכפר האולימפי באטלנטה, שם נערכה האולמפיאדה בשנת 1996, גילה תיק עם מטען חבלה, הצליח להזעיק את כוחות ההצלה ולעזור בפינוי הקהל, הפך לגיבור לאומי ולאחר כמה ימים לחשוד המרכזי של ה FBI. התקשורת יצאה כנגדו, הפכה אותו מאיש השעה לחשוד תוך כדי שהם מקשרים בין חייו האישיים לראיות נסיבתיות (היותו בודד והפרופיל של המתנקש כסוליסט, מגוריו עם אמו וכו׳) ובאין חשוד אחר עבר ג׳ול חקירות תחת רצח אופי תקשורתי חסר תקדים כמעט.

החיים עם אמו הפכו ללעג ציבורי, ה- FBI טענו שהוא הומו וששותפו לפיגוע היה מאהבו (כך הסבירו את שיחת הטלפון שקיבלו מהטרוריסט האמיתי, אריק רוברט רודולף,  9 ד׳ לאחר שג׳ול מצא את הפצצה). ריצ׳רד ג׳ול, המגולם על ידי השחקן פול וולטר האוזר, יוצא להלחם על שמו ופונה אל עורך הדין העצמאי ווטסון בראיינט (סם רקוול), שיוצא להגנתו וכך 88 ימים לאחר הפיגוע ה- FBI ניקה את ג׳ול מכל חשד. היותו של ג׳ול שומר חוק ומאמין בסדר הציבורי, הפיכתו לחשוד בפיגוע והשיימינג שהוא ואמו עברו, גרמו לו לחלות והוא הלך לעולמו מאי ספיקת לב בשנת 2007 כשהוא בן 44.

התסריט מבוסס על מאמר של מארי ברנר שפורסם בשנת 1997 במגזין vanity fair תחת השם ׳סיוט אמריקאי: הבלדה על ריצ׳רד ג׳ול.