השימוש באיפור נפוץ בחברות אנושיות עוד משחר ימי האנושות, ידוע לנו על שימוש באיפור ברומא, ביוון, ואף במצרים העתיקה,כ-4,000 שנה לפני הספירה. גם ביפן ובסין נעשה שימוש באיפור זה אלפי שנים.
גם בתנ”ך מוזכר איפור, למשל בפסוק: ‘כִּי-תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ–לַשָּׁוְא, תִּתְיַפִּי’ (ירמיהו, ד’, ל’).
בשנת 1770- חוקק הפרלמנט הבריטי חוק המגנה את השימוש בשפתון, לפיו ‘נשים שתמצאנה אשמות בפיתוי גברים לכדי נישואין בעזרת אמצעים קוסמטיים עשויות לעמוד לדין על כישוף’.
במאה ה- 19 הכריזה המלכה ויקטוריה כי איפור ‘אינו מנומס’ והוא נתפס אז כהמוני וראוי לשימוש רק בידי שחקנים ופרוצות.
עד אמצע המאה ה-20 כבר הפך האיפור למקובל במערב (למעט בגרמניה הנאצית, שם נאסר השימוש באיפור בחוק)
ליצנים עושים שימוש נרחב באיפור מודגש, שבא לשוות להם מראה עליז.
צילום:ערן לוי/הפקה, איפור וסטיילינג:עמנואל נבט/דוגמנית:אולה מיכאלוב
