האמן יאיר פרץ עובד מזה זמן רב עם פגועי נפש בתהליכים שיקומיים. במקביל הוא מנהל קריירה אמנותית מצליחה וגם מטפח מראה גברי מסוקס וחכם שגורם לנו לרצות להינשא לו. לצערינו הוא כבר תפוס כמובן, אך זה לא מפריע לנו להגיע לתערוכה שלו. פרץ תיאר בעבר בסדרת ציורים מדהימה את החיים בדרום תל אביב. את כל אותם יצורי כלאיים שרוב האנשים נוטים להפנות מהם מבט. הוא ממשיך לרדוף אחר נושא סמוך, בעזרת פרקטיקות דומות ושונות מהפורטרטים הרומנטיים של שוהים באגפי חולי נפש ועבריינים שנעשו במאה ה – 19 על ידי התנועה הרומנטית. באותה תקופה השיגעון נחשב, לפי הספרות לפחות (אני לא עד כדי כך מבוגרת) כסמן לסוג של טוהר. התרבות, ומה שכונה בפסיכולוגיה ‘סופר אגו’ או הגורם שמתווך בין הדחפים הראשוניים שיש לכולם לבין היכולת שלנו להתנהג בצורה נורמטיבית, נחשבו על ידי הרומנטיקנים כסוג של קלקול. אצל יאיר המצב או המבט הם שונים ונוגעים יותר לנוכחות שלו כצופה, ומכילים את הרגישויות שהופכות אותו לאחד מהציירים האהובים עלי.
‘תחיית המתים של דוד’/חלל הגלריה של ‘ארטפורט’/דרך בן צבי 55/ 19:00/חמישי/23/05
