לימודי איפור החזירו למעצב הפנים, אהוד רז את התשוקה לציור דבר שהוביל אותו לסדרת עבודות ההופכות מבנים תלת ממדיים לדו ממד. תפסנו אותו לשיחה רגע לפני שהוא חושף את עבודתיו בתערוכת היחיד הראשונה שלו

לפני שנתיים לקראת משבר גיל 40 החליט אהוד רז, מעצב פנים ובוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, להירשם לקורס איפור אצל מיקי בוגנים מתוך תחושת בטן שכזו, אז מאפר הוא לא נהיה אך החשיפה לטכניקת הציור על הפנים החזירה לו את המכחול ליד עם ריסון ועדינות שלא היו לו לטענתו. ‘אני מצייר מהיום שלמדתי להחזיק עפרון, זה היה תחביב אהוב במשך שנים רבות אך ציירתי מתוך דחף של יצירה. מקום בו אני קובע את החוקים ואני משוחרר מפונקציות מטרידות. בשלב מסוים כמעט הפסקתי לצייר‘. את האיפוק הנרכש הזה הוא הפנה לטריטוריות האסתטיקה המוכרות והאהובות עליו כמבנים גיאומטריים ומשחקים של אור, צל וצבע. מבנים תלת ממדיים שנפרשים לדו ממד ומתקפלים בחזרה. הדיאלוג בין האמיתי לפיקטיבי, בין ריאליזם לסוריאליזם הוא הקו שהנחה אותו

התערוכה מכילה עבודות שלכאורה נראות כמו קולאז’ים אך לרוב מדובר בציורים פיוטים שיסחפו כל אחד בצורה שונה ומרתקת. צורות גאומטריות לצד משחקי צבע של גוונים חמים מול קרים ושתי נקודות הקיצון לפי הגדרת השפה האנושית, של כל הצבעים בעולם מתערבבים לתוך התערוכה. ומכאן נגזר שמה חם/קר- שחור/לבן.

‘הטכניקה שבה אני עובד מאפשרת לי שליטה ודיוק שהוא מעבר ליכולת היד האנושית הרועדת. מול הדיוק של חלק מהצורות, שילבתי גם כתמי צבע נוזליים ואקראיים כביכול, כך נוצר מתח בין הסדור והמתוכנן, לבלתי מרוסן. היבט אחר וחשוב הוא הצבע. כל משטח צבע הנו ערבוב של מספר גוונים והקומפוזיציה אמורה ליצור פלטת צבע חדשה וייחודית, בדומה לתהליך יצירת קונספט צבע עבור עיצוב פנים. בחלק מהעבודות שילבתי חיתוכי בד אפריקאי שנגזר בכיוון מנוגד לזרימת הדוגמה שלו. כמו טעות מכוונת.’

 ‘כיוון שאני מגיע מרקע של עיצוב מוצר, אני יודע שמסגרת הופכת את הקנבס, לוח העץ או כל משטח אחר, לשלם. למוצר מוגמר שראוי להתלות על הקיר ובאופן מיידי. בחירת סוג המסגרת, העובי, החומר והגוון, תוכננו להתאים לכל עבודה וליצור משהו חדש. זו ללא ספק החלטה עיצובית. המסגרת מוסיפה נדבך נוסף לעבודה ומעשירה את הרכב החומרים’. עונה רז לשאלה מדוע העבודות ממסוגרות.

באופן בלתי מודע הוא מושפע מאמנים רבים שאוהב ואינו יכול להצביע על כמה מהם אך מקורות ההשראה האמיתיים שלו הם חפצים פשוטים, מבנים עירומים, צריפים ועוד אלמנטים שרוב בני האנוש יגדירו כמכוערים. האדריכל השוויצרי, לה קורבזייה, אמר פעם כי ‘הצורות הגאומטריות הראשוניות הן היפות ביותר כיוון שהן ברורות לעין האנושית‘. משפט שהוא לוקח עימו עוד מספסל הלימודים בבצלאל. התערוכה היא נקודת התחלה של מסלול חדש, ומטרתו היא להמשיך ליצור ולשלב את השפה הצורנית והצבעונית שלו בדיספלינות אחרות. אחת האהבות הנסתרות שלו היא עיצוב טקסטיל כך שללא ספק יש כאן מקום לשטיחים ואף קולקציית ביגוד בעיצוביו. ‘אני חושב שהרגע בו אפסיק להתנסות וללמוד יהיה הרגע בו אחדל מלהתקיים’.

התערוכה ‘חם/קר- שחור/לבן’ תוצג עד לתאריך ה-26.06 בגלריה ShinSheva שוקן 7 – תל-אביב