נסתרות דרכי העורכת. שלחתי לה אתמול קישור לטריילר של סרט ערפדים איראני, היא חובבת ערפדים ולדעתי גם ערפדית בעצמה, והיום היא ביקשה שאכתוב עליו. לי אין ידע רשמי בקולנוע או עניין כלשהו בערפדים. לעורכת יש את שניהם. אבל היא קצת התחנפה אלי אז הרי התוצאה: הסרט A Girl Walks Home Alone at Night של הבימאית הצעירה – Ana Lily Amirpour, איראנית המתגוררת בארצות הברית, הוקרן לראשונה בפסטיבל סאנדנס האחרון וזכה לתשבוחות רבות. הסגנוּן, הפסקול, האווירה המיוחדת והטוויסט המשמח בעלילה הרשימו במיוחד את הצופים בפסטיבל כמו את מבקרי הקולנוע.
כבר מהכותרת ברור לנו שמדובר בסרט אימה. ואכן הדמות הראשית עטוית הצ’אדור, בַּת (במובן ילדה, מגולמת על ידי השחקנית האיראנית Sheila Vand), משוטטת בלילות ב׳עיר הרשע׳ (קריצה לעיר החטאים- סדרת הרומאנים הגראפיים של פרנק מילר). זוהי עיר אפלה ומדכאת באופן מיוחד המאוכלסת בנרקונמים וסרסורים לרוב. אבל אם אנחנו מצפים לעוד ילדה שהולכת הביתה לבד בלילה ונופלת קרבן לתוקף/אנס/רוצח/____, כאן בא הטוויסט המשמח. בת היא ערפדית שקורבנותיה הם טיפוסים נאלחים ודוחים (שאלה לעורכת – אביה – ערפדים בדרך כלל מעדיפים קורבנות ‘אטרקטיביים’ דוגמת בראד פיט וטום קרוז, לא?). בערפדיותה, בת מתנערת מתפקיד הקורבן הנשי הקלאסי ונוקמת בגברים תוקפניים, לשמחתן הרבה של צופות באשר הן ובמיוחד הפמיניסטיות שביניהן. (לא, לא את, אביה). הסרט כונה על ידי מבקר הקולנוע של הניו יורק טיימס כמשל רוקנרולי-פמיניסטי-פרסי. מרשים, לא?
אז מה יש בסרט מלבד שמחה לאיד מתוקה ומספקת? הסגנון והאוירה שזכו לכל כך הרבה שבחים משלבים אלמנטים ממערבונים, מפילם נואר ומזכירים לעתים את סרטי דייויד לינץ’ וג’ים ג’ארמוש. צילום בשחור לבן קונטרסטי שמושפע מרומנים גרפיים קודרים. (אמירפור אף מוציאה לאור בקרוב רומן גרפי המבוסס על הסרט). פסקול מבריק שנע בין מה שנקרא הגל החדש של שנות השמונים ועד לרוק ערבי עכשיוי. משחק משובח של צוות שחקנים איראנים מצודדים ולנפשות הרומנטיות שבינינו יש נחמה – סיפור אהבה בין הגיבורה לבין הצדיק היחיד בסדום הקולנועי הזה, בן של נרקומן ושמו ארש (המגולם על ידי השחקן הגרמנ-איראני Arash Marandi הלא הוא ג’יימס דין האיראני, למי שלא ידע). אה, ויש גם חתול.
בקיצור, אין פלח באוכלוסיה שהסרט מדלג עליו (אולי מלבד שונאי איראן נלהבים דוגמת ביבי + ליברמן). נותר רק לקוות שהסרט יופץ בארץ (אביה – איפה מבררות?). אם לא, אפשר לקנות את הרומן הגרפי בקרוב או להוריד את הסרט מהאינטרנט (למרות שגם אני וגם אביה לא יודעות איך).
