אז נסענו ללונדון ככה באמצע החיים, עזבנו הכל, את העבודה, הילדים, החברים, המאהבים וכל הטוב הזה. אני כהרגלי לא ידעתי מתי ואיך הדבר הזה קורה, הגעתי לשדה התעופה, נפגשתי עם שי, עשינו סלפי ופנינו לצ׳ק אין, שם נחקרנו כאחרוני העבריינים בשאלות איפה נולדו הורינו, כמה אחים יש לנו, שמותיהם וכו׳.אני חושבת שזה בגלל שהמזרחים הם הפלסטינים החדשים, שי אומר שזה בגלל כל הקעקועים והמראה הכללי שלנו. בסוף העבירו אותנו.
איך שהתיישבנו שי הציע שנעשה מסיבת לק אז הוצאנו את הפרודוקטים, לימדתי אותו לא להסתפק בשכבה אחת, להשאיר את הבקבוק פתוח כדי שהריח יציק לנוסעים, ואף נוכחתי לדעת שיש לי עתיד כפדיקוריסטית. ואז באמצע הפאן הסתבר לי שכדי לחסוך כסף, יש לנו קונקשן. עצרנו למספר שעות באיסטנבול, אבוי. השעה שלוש לפנות בוקר, חייבים לישון, ספסל או שטיח מקיר לקיר? השאלנו מהמטוס כריות קטנות, אחת מהן הכנסתי תחת המעיל ומאוד התרגשתי מכך שירדתי מהטיסה בהריון מתקדם.
אני לקחתי לוריוון ואת השטיח, ושי קבל את הספסל, בהמשך נתחלף. הוא נרדם מיד, אני חושבת שזה מהאובר דוז של הממתקים שהוא צורך, פלוס מנה כפולה של רחת לוקום שתקפה אותנו עם דיילת. לא, אין את זה ביותר עממי. החלטנו לשתות קפה כדי להתאושש מריח השירותים והצחנה הכללית, ביקשנו פעמיים חלב וקפה בצד וקיבלנו בדיוק את ההפך (חשוב לציין שאני טבעונית ולא חטאתי) אז גם גיליתי שבשעה שישנתי הארנק שלי נגנב, מזל שקניתי דוגמיות של וודקה להתנחם בהם, יחד עם הקלונקס שלקחתי כדי להרדם בטיסה מינוס הסרט ׳אקס מן׳ יצאתי מאוזנת נפשית.
חסרת כל אני שואלת, ׳למה קונקשן שי?׳, וממשיכה להתקיף, ׳האם יש לנו מושג לאן אנו הולכים? האם זה היה שווה את הסבל? אי אפשר ישר ללונדון? מה באמת מזג האוויר?׳ אני חושבת שהוא משתעשע מהיגון שלי. התחלנו לדבר על מין, הצלחנו לשעמם אחד את השניה, לרגע גילנו משהו מרגש על פלג אנאלי רוטט אבל חלילה מלפרט.
ירדנו מהטיסה, קפואים, הרכבת ׳ויקטוריה׳ שאוספת לאיזור המגורים שלנו לא פועלת היום, נשמע מפוקפק? אבל אמרת שאתה מתמצא, שאתה מאסטר של רכבות תחתיות אז איך זה שאין לנו מושג מה קורה ואיפה אנחנו? לא משנה, תראה כמה יפים הבריטים והם בכל מקום. ׳נראה לי שאנחנו כבר לא בלונדון, בואי נרד׳, הוא עונה. אתה אמיתי? צריך לעלות הרבה מדרגות, המעלית מקולקלת, הקלוריות של הברקפסט מתנפצות בעליה למפלס העליון. מה אמרת שמזג האוויר? ‘שלחתי לך לינק׳. וכתבת ליד נושא, תחזית? ‘לא׳. אז מה זה אומר? ׳שממש ממש קר?׳. עוד כמה רכבות נשאר לנו? ׳לא הרבה׳. אבוי.
