לא מזמן קרה לי אסון, אני לא יודעת בדיוק באיזה יום או רגע מדוייק אבל האילוז׳ נגוז לו. אותו מימד בו חייתי והתנהלתי כל כך הרבה שנים ללא הפרעה נסדק, ושומו שמיים נפלתי לעולם שלכם. איזו אומללות, איך אפשר להמשיך לחיות ככה? ההרגשה היא של אובדן המשמעות, אין תכלית ושום דבר לא ממש מרגש. האם אפשר להמשיך להתקיים ללא סיבה? למה אנשים לא עוצרים הכל ושואלים את עצמם ׳סליחה, מה קורה פה? ואיך אפשר לחזור?׳ מה הרעיון הזה של לחפש את האושר כאילו זה משהו שהלך לאיבוד, הרי אין באמת דבר כזה, יש לא עצוב שיוצא מהקשרו. זה מזכיר לי את Pitch Black (חשכה מוחלטת), סרט איום ונורא המספר על אסיר שיש לו יכולת ראיית לילה, ועל חללית שמעבירה אותו לפלנטה בה מושבת עונשין לצורך מאסר. אבל אז יש איזה גשם של מטאורים והם מתרסקים על כוכב שומם ומאוד חשוך. השורדים חייבים לשחרר אותו כדי שיעזור להם לשרוד. סצנה שזכורה לי: הם הולכים בלילה, בדרכם לחללית והוא מדריך אותם. הם לא רואים כלום, אך דרך נקודת המבט שלו הצופה מביט על מה שמתרחש באמת – שדים וחייזרים מפחידים מקיפים אותם מכל עבר ורק הוא רואה את זה. תדליקו את הפנס באייפון, זה שם.
׳זה סופר משל פילוסופי הסרט הזה׳, לוחש לי ת׳, ׳אנחנו פשוט מוקפים. כשפקחת מהבועה שלך וגילית את החיים האמיתיים פתאום את רואה פסיכופטים, נוכלים, נשים מתועבות, כי זה מה שיש סביבך׳.
אתה זוכר את ציורו המפורסם של גויה, סטודנט שנרדם ורואים את הסיוטים שלו מרחפים מעליו, אז זה המצב. איך זה קרה?
׳כי חיית בחלום עם הסמור, החתולים והילדים וזה לא פשוט, אז יצרת לעצמך עולמות צדדיים ואז התעוררת מהמגננה׳.
אבל אלו דברים שהיו שם תמיד
׳זה הגיע למסה קריטית וכשקורה לך משהו אנוש בבועה, זה תקף גם במציאות׳.
כמו במטריקס?
׳אני חושש שכן׳.
אם יורים בך במטריקס אז אתה, הגרסה הפחות אתלטית שלך, מת על הכיסא, ואז איך אתה חוזר?
׳יש ביטוי אמריקאי שאומר – אתה לעולם לא יכול לחזור הביתה׳.
סליחה? אז איך אני אסתדר במציאות?
׳גבר׳.
לא תודה, אני לא מעוניינת
׳את חייבת, את יפה, קיבלת קלף שנועד שישתמשו בו, בטבע שום דבר לא מחולק חינם, אין עודף מלאי בטבע, הכל ממוספר ומקודד. אם קיבלת את הלוק הזה, זה לשם למטרה מסויימת, לא מבזבזים אותו. תמיד אמרתי שנשים במשבר נראות במיטבן. אז את צריכה איש, ותבררי את הסטטוס המשפחתי היטב, הוא צריך להכיל את בריאן, זה לא קל אבל אנשים הכילו דברים גדולים יותר. את מחזירה אותם לחיים, זה מה שאת עושה להם, גברים אוהבים אותך׳.
אבל למה? יש כל כך הרבה בחורות
׳זכית אל תשאלי שאלות׳
ובכל זאת
׳את אישה, אין פה נשים, יש בחורה ומשם היא הופכת לגברת עם עגלה, נשים יש באירופה׳
אז דילגתי שלב אבולוציוני מקומי והפכתי לאירופאית?
׳לא, את תמיד היית אישה וגברים נמשכים לזה. זאת מתנה, ומתנה לא זורקים. לכן אין דבר כזה לא רוצה מערכת יחסים, את צריכה איש ושלשם שינוי יחזיק אותך קצת יותר קצר, כי את פראית ואז זה נגמר׳.
פראית? אני פרח הלילך
׳ג׳ימי פייג׳ אמר פעם: לד זפלין זה ברברים מתונים, את פראית בויטליות ובחיות שלך ולא נרצה לגזום את זה. זה פנטסטי אבל צריך גבר שיהיה גבר שיתמודד איתך ויגיד לך – זה ככה וזה ככה והם לא באינסטגרם, צריך לחפש׳.
אני לא מחפשת גברים, זה מגוכך הם בכל מקום אבל יש לי מלאי
׳תבחרי משם, תעשי הצהרת הון׳.
מה צריך שיהיה כלול בזה?
׳כסף, צ׳ארם, שיהיה מנטש, שיתן לך את הטריטוריה שלך, אצל המזרחים אין מנטש, יש משהו אחר, וזה מישהו שאפשר לסמוך עליו, אם הוא אמר משהו- הוא יעשה, כשרע לך הוא יתקן את זה. זה אחד שחותם חוזה בלחיצת יד, אני אהיה שם הוא יהיה שם, הוא בן טוב להורים שלו, הוא לא חבר של הילדים שלו. אמן לא יכול להיות מנטש. אז תעשי ספירת מלאי׳
אבוי, צריך להמציא אלגוריטים שיהיה אפשר למצוא ברשת מנטש.
