׳אני כותבת לכם כי שמעתי בשבוע האחרון יותר ‘איף גאלה חפרת’, ‘אבל כבר עשית אירוע בדצמבר’, ‘כבר כתבתי פעם’ ועוד כל מיני משפטים שאם להיות כנה וחסרת פוליטיקלי קורקט- מעצבנים נורא.נכון, בדצמבר ייבאתי מחו”ל אירוע בינלאומי שנקרא – PLUS SIZE FASHION WEEKEND. הוא היה כל כך מוצלח והידהד החוצה עד שבאירוע בפריז ובברלין עסקו רבות באירוע שלנו, וגילו שבישראל הקטנה אין רק גמלים וטילים, יש גם אופנה למידות גדולות׳.
אלו דברים יפים שאומרת גאלה, סטייליסטית ועיתונאית אפנה שלאחרונה נכנסה לתחום היזמות כדי לשנות, גם אם במעט, את הנוף. גאלה מוכרת כמי שעושה רבות כדי שבחורות במידות הנכונות ימצאו בגדים אופנתיים וחושניים. אני כל כך בעדה שאפילו העלתי כמה קילוגרמים לאחרונה. אני לא מבינה למה גאלה צריכה להסביר את עצמה אבל היא עושה כל כך יפה, אז בבקשה:
׳מכיוון שאת ה-PSFW מותר לי לקיים רק פעם בשנה ומכיוון שנשים רבות פנו אליי באירוע הקודם וביקשו שאתייחס גם אליהן ומידותיהן, החלטתי לערוך יריד מכירות חדש שפונה לנשים. בלי הגדרת משקל, בלי הגדרת צורה. יריד, שבניגוד לאירוע הקודם, שהוא כולו מכירות וקידום עסקי אופנה קטנים של נשים.
גייסתי 22 מציגות שעמדו בקריטריונים של טווח מחירים זול (!!!) וטווח מידות. ולא, לא מדובר באירוע פלאס סייז (אלא אם כבר החליטו בעולם האופנה הישראלי שגם מידה 38 זה שמנה). עברתי מציגה מציגה ובדקתי קולקציות, גזרות, בדים וסגנונות כדי להצליח לבנות בוטיק אחד שהוא חוף מבטחים עבור האישה הישראלית. מקום בטוח שתרגיש בו בנוח ותמצא את מה שהיא מחפשת. ולמה שוב חופרת לכם על המידות? במיוחד אם אני טוענת שזה לא אירוע פלאס סייז?׳
למה באמת?
כי אנחנו יכולים להמשיך לחיות באילוז’ שאנחנו חיים בפריז של שנת – 1950 שכולן בה קוקטיות, במידה 32-34 ומהדסות על סטילטו בדרך לעבודה, אבל בסופו של יום אנחנו בישראל 2015, בה ממוצע האישה ברחוב עומד על מידה 42-44 והיא מרוויחה משכורת ממוצעת ורק רוצה לחיות קצת׳.
יצא שאני ממוצעת
׳בעולם המציאותי של היום, אישה ממוצעת מקבלת מעולם האופנה אצבע משולשת, סליחה אבל אין לי איך להגדיר את זה בעדינות יותר. כשהיא נכנסת להתרגש מהקולקציה של מעצב על למותג אופנה עממי, כי היא רוצה קצת גלאם בחיים המשעממים של עבודה-ילדים-בית-עבודה, היא מגלה שהיא עד מידה מדיום, ובמקום להרגיש התרוממות רוח בא לה לרוץ לדחוף אצבע בשירותים. וכשהיא רצה לרשתות הלואו קוסט החדשות בארץ שמבטיחות לה שהם בעצם פריימארק שהיא פגשה בחו”ל והעמיסה שם, היא מגלה שיש אחלה דברים זולים אבל אם היא מעל מידהXL שמקבילה בערך ל-40-42, היא לא רצוייה שם, בעוד שבפריימארק יש עד מידה 20 שמקבילה למידות 48-50, וכשהיא הולכת לירידי אופנה מהממים שעושים פה, היא מגלה שלא רק שהיא צריכה לשלם 763 שקלים לחולצה, אלא שהחולצה היחידה שעולה עליה היא כזו שעונה לטרנד האוברסייז וגם אז קצת לוחץ לה בזרועות אבל היא מתפשרת, ולא כי היא שמנה, פשוט כי יש לה חזה גדול׳.
׳האישה הישראלית הממוצעת שנכנסת היום לקניון, בהנחה שחצתה, גוואעלד, את גיל ה-30 או חלילה יש לה אגן ים תיכוני, היא אישה שאין לה חוויית קנייה. אין לה גלאם. אין לה איכות, גזרה, תפירה ופאשן כמו לצעירות הרזות. אה, וכמובן שיש גם צעירות שעברו את מידהL אבל הן גם לא קיימות בראש של מונופולי האופנה פה. כשהלקוחה הישראלית נכנסת לאייצ’ אנד אם או פוראבר 21 באירופה או בארה”ב, גם אם היא מעל מידה 42 (חצופה, איך היא מעיזה???!), היא מוצאת בגדים. ואיזה כיף שהם הגיעו גם לפה, אבל איזה באסה שהם שכחו את מגוון המידות הרחב אי שם על ספינה בדרך לארץ הקודש׳.
נדמה כי עולם האופנה השתגע. שכחו פה מי העם, מי הנשים ומה הן רוצות וצריכות. ולא, לא לכולן פה (ז”א לרוב) אין אפשרות לקנות בגדי מעצבים יקרים. למרות שברור שזה היה מצב אידאלי, אבל שמלה לעבודה ב-890 שקלים היא היום מותרות. ומה לעשות שבמצב הכלכלי הנוכחי במדינה, אישה ממוצעת לא מרשה לעצמה בגדים במאות ו/או אלפי שקלים?
לא מאמינים לי? צאו לפגוש את העם׳.
העם?
׳אני פוגשת את ג’קלין מאשדוד, חני מנתניה, צילה מחיפה ועוד רבות וטובות מרחבי הארץ על בסיס יום- יומי. ולא, הן לא שמנות כמוני. הן בסך הכל בורכו בישבן טוניסאי, בחזה מכובד או באגן ים תיכוני. זה כבר הקפיץ את המידה של הרזות האלה למידה 40-44. ולצער היקום יש גם אותנו, השמנות. הדאבות האלה שמרשות לעצמן לצאת מהבית במידה 46 ומעלה, ועוד מעיזות לדרוש אופנה ולא שקים כשל היו ערימת תפוחי אדמה בשדה. זו ישראל 2015. אנחנו דשנות יותר, מקומרות יותר, מלאות יותר, שמנות יותר. ואפילו יש כמה עסקים בארץ שמוכנים לעשות שמיניות באוויר כדי שתהיה לנו אופנה במחירים הגיוניים. אבל זה לא סקסי או מספיק מאגניב בשביל חלק מהתעשייה. וחבל, כי כרטיס האשראי שלנו נשאר יתום ורק מחכה לעבור בשפתיים שיזללו ממנו קצת כסף. ולכן אני עושה את האירוע. כי יש מעצבות שעושות ממידה 36/38 עד מידה 50/52/60 (חוצפניות!!!) ומוכרות בגדים במחירים של 40-499 שקלים, ממש כמו ברשתות (או יותר נכון אפילו יותר זול מזארה בתחילת עונה, וזה עוד לפני הסיילים שלהן).
אבל בגלל שהן מוכרות במחיר כה נגיש וזול, לא נשאר תקציב לשיווק ופרסום. אז בואו נעניש אותן! חצופות! שילמדו לעבוד! או שאולי נפתח את הלב וניתן להן במה? ובאותה נשימה ניתן ללקוחות/ קוראות שלנו גם פתרון ומקום להזדהות?׳
אז מה עשתה גאלה?
׳אני לא יודעת מה איתכם אבל אותי גייסו למשימה. לכן יצרתי את ‘יפה בכל צורה’. לא חשבתי או תיכננתי אותו מראש. הייתי בטוחה שיש לי שקט עד דצמבר 2015 אבל אני מבינה את ההתמודדות שלהן ולכן אירוע אופנה למידות 38-56. לא, זה לא אירוע לפלאס סייז, זה אירוע לנשים. זה בוטיק 1 גדול שמאפשר לכל אישה להרגיש בנוח להגיע אליו ולמצוא בו בגדים. ‘חוף מבטחים’ שכזה שיגרום לכל אחת להרגיש בנוח בניגוד למה שתרבות הקניונים מאפשרת להן. מקום בו יחוו 22 מיני בוטיקים שנבנו במיוחד עבורן ועבור הישבן הגדול/קטן שלהן. מקום שבו הן יודעות שיחכה להן היצע רחב של סגנונות ובו ימצאו גם מעצבות כחול לבן וגם קולקציות מחו”ל במחירים שהן יכולות לאפשר לעצמן לקנות יותר מפריט אחד. זה גם מקום עבור העסקים הקטנים של הנשים שבו הן יודעות שהן תצלחנה להגיע לקהל חדש ולהתפרנס בכבוד אחרי קיץ של מלחמה וחורף גשום. מקום שנותן להן פלטפורמה מעצימה ומחזקת ותומך בעשייה שלהן וברצון שלהן למכור אופנה במחיר שפוי׳.
׳אז נכון, פעם כבר עשיתי אירוע, ואני כל כך לא אינית וסקסית (כמובן שאנחנו לגמרי לא מסכימים עם האמירה הזאת) עם כל העשייה המשעממת הזו, אבל היי- אני פה לקדם את אלו שאין להם תקציבי ענק, אני פה לתת פתרון לנשים שהרשתות שמות עליהן זין, אני פה לשדך בין המציגות ללקוחות, כדי שתהייה פה תעשייה גדולה, יציבה וטובה יותר, ותאפשר הזדמנות שווה לכל מי שרוצה לעסוק באופנה (אצלי יש 2 מעצבות שמציגות קולקציות ביכורים לראשונה בחייהן והן סוף סוף יכולות להרשות לעצמן לקחת חלק באירוע אופנה, כי מה לעשות שבמיוחד בהתחלה התקציב עוד יותר מוגבל), וכמובן לאפשר ללקוחות להתלבש בהתאם לצו האופנה ומבנה הגוף שלהן, מבלי למכור כלייה או להתבזות׳.
׳אני מרגישה שאני נלחמת בתחנות רוח. זה מזכיר לי את המלחמה שהייתה בנושא הנעליים, שכעשור אחורה כל מונופולי האופנה אמרו שמידות 40-41 הן לא רווחיות. שהם התעלמו מפלח השוק הזה לחלוטין, והנה היום אין חנות שאין בה 40-41 (ובתקווה שיבינו שאולי לקח להם זמן ללמוד את פלח השוק אבל בינתיים גם בגזרת הרגליים גדלנו). אני מרגישה שעולם האופנה מסרב לקבל את העובדה שהעולם גודל ומשמין. שחזה גדול לא קיים רק אצל מנותחות אלא שזה טבעי ולא בחירה, שישבן גדול זה לא רק אצל קים קרדשיאן או שבכלל, אנחנו באופן טבעי גדולות יותר. התפקיד של עולם האופנה הוא לתת ללקוחות שלהם מענה, וממתי הפכנו לכל כך סנובים ומתנשאים שנחליט שרק נשים רזות רזות יכולות להתלבש לפי צו האופנה וכל מי שהיא קצת יותר גדולה- אסור לה להיראות אופנתית???
אני פה לשנות ולעזור, ואני מבקשת שתצטרפו אליי.. ספרו על האירוע/ המעצבות/ המחירים/ הבעיה הכלכלית/ החברתית. יש כל כך הרבה דרכים לכתוב על זה ולעזור להן, וכן גם להגדיל רייטינג. רייטינג זה לא רק תחת של ילדה בת 16 בפרסומת. רייטינג זה גם יכולת ההזדהות של הקוראות ומתן פתרון. הן משתפות את זה והחשיפה גדלה. זה כל כך פשוט׳.
׳הכנו תמונות יח”צ מיוחדות לאירוע שצילם איתן טל. התמונות הן ללא נגיעה של פוטושופ. אני מזמינה אתכם להציץ בהם. לצידי (כן, שוב אני נדחפת לכם) עומדות 3-4 יפהפיות שלא עונות על ההגדרה פלאס סייז בשום עולם שפוי (אבל נחשבות פלאס סייז בעולם האופנה). תסתכלו עליהן ותסתכלו ברחוב. ואז תבינו. תבינו שיופי מגיע בכל הצורות והגדלים, וכי אנחנו, חלק מתעשיית האופנה, חייבים לתת לכל אישה, בכל גודל ומכל מעמד סוציו אקונומי, להרגיש הכי יפה והכי אופנתית שיש׳.
׳יפה בכל צורה׳ יתקיים בין התאריכים – 24-26/6 בגלריית האומנות במתחם התחנה. רביעי משעה 16:00 – 21:00/חמישי משעה 12:00 – 22:00/שישי משעה 09:30 עד 16:00. כניסה 10 שקלים, חינם בהרשמה מוקדמת לאתר./ צילום: איתן טל
