המעצבת חגית טסה פועלת בשוק המקומי כבר למעלה משני עשורים במותג הנושא את שמה, “HAGITASSA”. צעדיה הראשונים כמעצבת החלו במהלך השירות הצבאי, אז יצרה קולקציות קטנות לבוטיקים ברחבי הארץ. מעולם לא למדה אופנה באופן פורמלי, אף על פי שרצתה, אך העסק התקדם במהרה כך שרכשה רק ידע טכני בעזרת קורסים. לפני כ-16 שנים פתחה את הבוטיק הראשון שלה ברחוב דיזינגוף האגדי והשאר היסטוריה
אז רגע לפני שקולקציית הקיץ מטפטפת לחנויות, ואף על פי שעדיין החורף לא אמר את דברו, שאלנו את מעצבת האופנה חגית טסה 5 שאלות. לא לפני שבדקנו עבורכן את הקולקציה הנוכחית שמשלבת בין המתח של העולם התעשייתי הישן אל מול העולם התעשייתי המודרני של ימינו. התוצאה? התבגרות משובחת, ניכר כי טסה הפועלת לא מעט שנים בתעשייה סופגת מעונה לעונה את ההשכלות ובכך יצרה קולקציה ייחודית הן ברמת העיצוב הנקי והמתוחכם והן בבחירת חומרי הגלם, הגימורים והתפירה העוטפים את הפריטים להצדקה מחולטת בתמחור. האיזון בין שני העולמות בא לידי ביטוי בקולקציה תוך כדי שימוש במטאליקה בבדים שעברו תהליכים ארוכים של אריגה, צביעות משולבות – חלקן ידניות וחלקן מכאניות, כביסות, שטיפות והדפסה דיגיטלית. החל משמלת סריג ויסקוזה כסופה שתשתלב עם ז’קט קוקטי מדומה עור כסוף, מכנסי אופנוענים בגזרת סקיני בשילוב לייקרה ודמוי עור, מערכת של גופיית גולף, חצאית וז’קט בומבר שחורים עם ציפוי “חלונות” פלסטיקי, מכנסיים שחורים בציפוי ווקס עם סגירת רוכסן אלכסונית ומעיל בטקסטורה גיאומטרית וצווארון מעטפת.
1. צומחות בעולם רשתות אופנה מהירות שמאיימות על מעצבי אופנה מקומיים. כמעצבת ותיקה בתעשייה: איך נלחמים בתופעה הזאת? האם זה מוביל להוזלת התמחור או משפיע על העיצוב עצמו? בחירת חומרי הגלם?
‘אני מודה שזה בהחלט מאתגר. כל מוצר של HAGITASSA חייב להצדיק את הקיום שלו, הן ברמת העיצוב, האיכות והמחיר. לכן, בחרתי ברמה האסטרטגית שלא להתחרות עם הרשתות הזולות / מיובאות אלא להתמקד בערך המוסף שלי כבעלת עסק וכמעצבת. הקולקציות שלי היום, ממוקדות יותר, החל מחומרי הגלם, הביצוע, התפירה, הגימורים – כולם איכותיים יותר. בנוסף לכך, אני לא מפסיקה לחשוב על צרכי הלקוחה שלי – מה גורם לה להרגיש בבית כשהיא לובשת את אחד מהפריטים שעיצבתי. אני חושבת שאחרי שנים של ניסיון בתעשייה, ומתוך הבנה מסחרית עמוקה של השוק, אני שמה לנגד עיני קודם כל את הלך הרוח של השוק ואת דרישת לקוחותיי. אני כמובן לא עובדת במנותק למה שמתרחש ברמת הטרנדים, אבל אני בוחרת לאמץ את אלה שמתאימים ללקוחותיי ולמותג. בדרך כלל זה בהלימה ליצרים העיצוביים שלי. לעולם לא אתפשר על דגם שהוא שיא הטרנד אבל אני לא מתחברת אליו. יכול להיות שאמצא את הדרך שלי לתת לו ביטוי בעיצוביי. במקביל אנחנו עובדים מול ספקים של חומרי גלם כדי לשריין בדים, אביזרים ולפתח דפוסים וטקסטורות ייחודיים לבית האופנה שלי. כל אלה מאפשרים לי כמעצבת לייצר ערך מוסף אל מול רשתות האופנה.’
2. בתי ספר לעיצוב משחררים מדי שנה לא מעט בוגרים, אך רק מעטים מתוכם אכן עובדים בתעשיית האופנה הן ברשתות מסחריות או כעצמאיים. איזה טיפים את יכולה לתת לבוגר טרי שזה עתה סיים את לימודיו ורוצה לטרוף את העולם?
‘אם אני מסתכלת מסביב, אין הרבה מעצבות ומעצבים בארץ שהצליחו להתפתח ולגדול ולהישאר רלוונטיים בשוק לאורך זמן, ודווקא אחרי שנים של ניסיון בתעשייה יש לי לא מעט תובנות. מעבר לטיפים הבנאליים של- תהיו מוכנים לעבודה קשה, אני חושבת שמה שחסר כיום בבתי הספר לאופנה זה לימוד של הצד הניהולי: איך לנהל עסק, איך בונים תכנית עסקית, ניהול כלכלי נכון ומחושב, עמידה ביעדים וניהול כח אדם. הדרך היחידה ללמוד את זה היא לעבוד קודם כמעצב ברשת או אצל מעצב אחר, וללמוד תוך כדי תנועה כל מה שאפשר על מה דרוש לעסק שיום אחד יהיה לך חוץ מהכישרון העיצובי שלך. בנוסף, להישאר אותנטי ונאמן לעצמך ולדרך שלך. תמיד יהיה לאנשים מה להגיד לטוב ולרע ולכן חשוב שיהיה לך עמוד שדרה וחזון משלך. טיפ אחרון ומשמעותי בעיני הוא, לבחור נכון וחכם את האנשים והספקים שעובדים איתך. בסוף היום, אחרי כל המכונות והטכנולוגיה מדובר באנשים, ואם יש לצדך אנשים טובים הסיכוי שתגדל ותתפתח ותצליח גדול יותר.’
3. אם היו נותנים לך את האפשרות לכהן כמעצבת ראשית בבית אופנה אחר בארץ או בעולם, באיזה היית בוחרת ומדוע?
‘הייתי בוחרת בבית אופנה “איזבל מארה” מעבר להצלחה הפנומנלית שלה בעולם ומעבר לזה שאני אישית מאד אוהבת את הקו והסגנון העיצובי שלה אני בעיקר מתחברת לחזון שלה. באחד הראיונות איתה היא אמרה ‘את לא יכולה לעצב לאחרים מה שאת לא היית לובשת בעצמך’ ואני מאד מזדהה עם זה ומשתדלת ליישם את זה גם בעבודה שלי. אם זה לא פריט שאני אלבש – אני לא אייצר אותו. מעבר לכך, אין ספק שמדובר באחת המעצבות הנחשבות שישארו פה לאורך זמן, שהצליחו לבדל את עצמן וליצור נחשקות ע”י סגנון סקסי ואדג’י שמשלב בין שיק אורבני, נגיעות פאנק וגלאם.’
4. מה את חושבת שהולך לקרות בעולם האופנה הגלובלי בשנים הקרובות לאור טרנדים חדשים שצומחים כמו קיימות, אקולוגיה, אי שימוש בעורות ופרוות וכו’?
‘אני חושבת שדווקא בגלל הטרנדים שעולים, יש יותר מקום לייחודי ולשונה. זה מרחיב את השוק שמוצף ברשתות ובפריטים מסחריים ומפנה מקום למעצבים ובוטיקים לאו דווקא גדולים ומסחריים, שנותנים מענה ייחודי. נראה יותר דגש על שימוש בחומרי גלם איכותיים שלוקחים בחשבון את הטרנדים כמו תחליפי עורות, שימוש בבדים טבעיים ,חומרים יותר ידידותיים לגוף. מבחינת עיצוב נראה פחות “קורבנות אופנה”. כלומר, אפשר לראות שאנשים שמים יותר דגש על איכות ונוחות מבלי לוותר על שיק עיצובי. אפשר לראות את הניצנים למשל בעולם ההנעלה: פעם כדאי להיות שיקית וסקסית ואופנתית וכדי שהבגד יראה עליך כמו שצריך , היית מוכרחה לנעול נעלי עקב ורצוי סטילטו. היום רואים בכל התצוגות הכי גדולות שאפשר גם אחרת ולא חייבים לסבול את האי נוחות. “האשה ירדה מהסטילטו” ועברה גם בערב לנעליים שטוחות ואפילו סניקרס והיא עדיין יכולה להיראות שיקית אבל גם להרגיש נוח.’
5. בשנים האחרונות אופנת הגברים בארץ מקבלת תשומת לב רבה. האם בעתיד נראה אצלך קולקציית גברים? ואם כן, מה החזון?
‘האמת שבגדי גברים פחות מושכים אותי. אני מעדיפה להתמקד ולהמשיך לדייק את המותג, ברמה העסקית וברמה העיצובית. אם כבר, אני מאמינה שאתחיל לשלב גם אלמנטיים מתחום הלייף סטייל והאקססוריז בבוטיקים שלי, גם מתוך חיבור שלי לעולמות התוכן האלה, וגם מתוך הרצון שלי להרחיב את קשת המוצרים ולהציע ללקוחותיי ערך מוסף בחוויית הרכישה.’
טווח מחירים: 279-759 ₪/ להשיג ברשת חגית טסה ברחבי הארץ
