בשנתיים האחרונות כל מעצבי האופנה המקומיים מחזרים אחריה, מגזיני האופנה כבר סימנו אותה כהבטחה בתחום צילום האופנה ואת השפה שיצרה, במעט זמן, ניתן לזהות, גם אם לא קראתם את הקרדיטים. צלמת האופנה הצעירה, רותם לבל, עונה על 5 השאלות ולא, היא לא ג’ינג’ית אמיתית
אי אפשר להתעלם משערה בגוון ג’ינגי’, היא רק בת 23, למדה בתיכון אלון לאומניות ובוגרת הסדנא של רון קדמי. ברזומה שלה ניתן למצוא קמפיינים למרבית ממעצבי האופנה הצעירים בתעשייה ובניהם: ברק להב, פטיט פואה, HANNA, האנה X קום איל פיו, מימי לוזון, TOW TONE, גאליספלי, בוטגה באש, מעצבת הנעליים שני בר ויריד אופנת עילית- דרסקוד. בשנה שעברה הציגה תערוכה עם הציירת גל שינדלר. בתוך כל זה, תפסנו את צלמת האופנה, רותם לבל, לראיון קצר שהוכיחה לנו כי הפסגה אליה היא מכוונת לא רחוקה ממנה. וגם השגנו טיפ לצלם המתחיל.
איך הגעת לעולם הצילום? למה דווקא צילום אופנה?
׳החיבור לצילום ואופנה בפרט, היה הכי טבעי בשבילי. אבי היה צלם חובב, וסביב גיל 13 ניסיתי את התחום בעצמי וזאת הייתה אהבה ממבט ראשון. הייתי לוקחת כמה אאוטפיטים מסבתא או אמא וגוררת חברה ללוקיישן, מנסות לאלתר איפור ושיער יפים ופשוט לצלם. זה היה המקום שלי לבטא את האהבות ליצירה ואופנה שליוו אותי מגיל מאוד צעיר׳.
צילום, לכאורה, הוא הקפאת הרגע או שהוא בא לספר סיפור. לאיזו גישה את משתייכת כשאת מצלמת?
׳הגישה שלי היא לספר סיפור. החשיבה שלי, גם בעבודה מסחרית לחלוטין, היא סביב סיפור כולל- זה יכול להיות גם פשוט מקום עם אווירה, תקופה או דמות. כשיש רובד נוסף לעבודה, כל הצוות מתחבר סביב היצירה ובאמת מאפשר לעצמו לדמיין. אם מתייחסים לרגעים ספציפיים גם בתוך הסיפורים הללו, המטרה שלי היא תמיד לחפש את האמת, את הרגש. כמו להתנשק בפעם הראשונה עם מישהו שמוצא חן בעיניך וכל העולם עוצר. הרגעים האלו גם נוצרים ביני לבין המצולם ושם קורה הקסם מבחינתי׳.
תחום צילום האופנה, ברובו, מכיל צלמים מהמין הגברי. בשנים האחרונות מתחילה עלייה גם באגף הנשים. מה לדעתך הביא לתפנית זו? והאם נתקלת בתחילת דרכך באיזשהי קונפליקט בשל היותך צלמת?
׳אני חושבת שהצילום לא שונה מכל דבר אחר. המודעות והשיח הפמיניסטי עולים בשנים האחרונות. נשים מקבלות את הבמה והמקום שלהן, שזה כמובן תהליך מדהים ומבורך בעיניי. אני אישית, חווה את הצילום כאישה, כחוויה מאוד חיובית. אני מרגישה שזה עוזר לי לייצר את האינטימיות והחוזק שאני מחפשת אצל מצולמת, לא מעט דוגמניות שיצא להן בעיקר לעבוד עם צלמים, מתלהבות מהעניין. חוץ מזה, שאני all about pussy power, אז הכל טוב׳.
מוזות שהן ההשראה שלך? צלמים?
׳וואו, אין לזה סוף. אני מסוגלת לבלות שעות וימים באינטרנט בחיפוש אחרי השראות חדשות, בכל התחומים, הגילאים והאסכולות. אחת הצלמות שאני הכי מתרגשת ממנה כרגע היא juno calypso׳.
את מי היית חולמת לצלם?
‘גם כאן, אין לזה סוף. אני חושבת שדוגמנית החלומות שלי היא לינדזי וויקסון. היא כל-כך מיוחדת וקולית, בעלת ניסיון משוגע ויכולות מטורפות׳.
טיפ קטן לצלם המתחיל
׳אני חושבת שהטיפ הכי טוב שהעניקו לי ואני יכולה להעביר הלאה הוא פשוט ליצור, כל הזמן. לפני שנתיים כשהשתחררתי מהצבא ורציתי להתעסק בתחום, פשוט יצרתי לעצמי את העבודה, כי פשוט כל-כך רציתי לצלם. יזמתי הפקות וטסטים, כמה פעמים בשבוע, שעזרו לי להשתפשף, להתנסות ולהכיר אנשים, הכי בלי אגו או מטרה ברורה. פשוט רציתי ליצור, ומשם הדברים התגלגלו, אבל יותר חשוב, נהניתי מלעשות את הדבר שאני הכי אוהבת’.
