זהו ספר הילדים ה – 20 שלך איך חוגגים דבר כזה?

למעשה בספר העשרים ניתן לכלול שני ספרים ספר קסום משעשע ומצחיק בשם נויה ואגם ומירנדלה פומפרלה, וספר רציני יותר, ומעורר מחשבות  אך גם רווי הרפתקאות  והתרחשויות – אמא היא גם אבא, ספר  שיצא לאור ראשונה בשנת 1989  ואף הקדים את זמנו בנושא בו הוא עוסק- נושא חשוב וטעון הן מן הבחינה החברתית והן הרגשית. לאחרונה שבה הוצאת כתר וחדשה הוצאתו  ועדכנה את ציור העטיפה והספר יצא לאור שוב לאחר שנים, במהדורה מחודשת ומותאמת לילדי 2018 .ומסתבר כי הרלוונטיות שלו כיום אינה מוטלת בספק. לפני  כשלושים שנה נושא המשפחות היחידניות היה בחיתוליו . עניין לא מדובר ואפילו מוצפן ,וניתן לחוש זאת בסיפור עצמו ובסודות שגבורת הסיפור מסתירה מסביבתה.  לשאלתך  איך אני חוגגת  את ספריי העשרים -האמת היא ששני הספרים יצאו בסמוך לקיץ לחופש הגדול כך שאני מתכוננת למפגשי הספרות שאני מקיימת בבתי ספר במשך שנים רבות והפעם אשלב משלבת אותם בתכניותיי במפגשים שאני מקיימת עם  תלמידי בתי הספר ברחבי הארץ . אף שאמא היא גם אבא מככב במפגשים שנים ,עתה הוא יעלה ביתר שאת. חופש גדול אמרתי? אז הנכדות שלי מתרוצצות סביבי עתה,  אז זה גם חלק מחווית הכתיבה לילדים -להרגיש מוקפת בהם  הפעם  נכדות, פעם היו אלה ילדיי. החגיגה שלי היא בעיקר בהנגשת הספרים החדשים לילדי ישראל בשנת הלימודים הקרובה התשע”ט. ונכדותי כמובן.

האם יש דמויות שעוברות בין הספרים

שאלה מעניינת. יש דמויות שחוזרות אלי כמו דמויות השבות  וחוזרות לתוך חלומותינו.

דוגמאות?

המכשפייה מירנדלה פומפרלה, המכשפה הפיית שמככבת בספר נויה ואגם ומרנדלה פומפרלה, היא למעשה עברה בלבוש אחר וכמכשפה אחרת לגמרי מספרי-חוות החיות של אופיר, אל נויה ואגם ומירנדלה פומפרלה. היא שוטטה אליו מספר הבנוי כסיפורים סיפורים תחת ציר אחד- הילד אופיר שבחצרו חוות חיות וסביב כל בעל חיים בחצרו סיפור. בסיפור על חתולה שחורה מופיע סיפור על מכשפה בשם מירנדלה פומפרלה ולה חתול שחור. מסתבר שהקוראים הצעירים נשבו במכשפה הזאת, ובעצתה של הסופר שלומית כהן אסיף שאמרה כי היות שילדים נשבו בה ובשמה מירנדלה פומפרלה ,שכה נעים לגלגל אותו על הלשון אז אולי כדאי לי לקחת את השם הזה ולכתוב סיפור שלם  על מכשפה בעלת אותו שם. ואכן אין כמו עצות של סופרים וסופרות, וכך נולד הספר נויה ואגם מירנדלה פומפרלה. דוגמאות נוספות  -קרסוליה עלילותיה של ילדת פלא, ספר שראה אור בשנות השמונים והיה ספר  להיט,  כיום היו קוראים לו רב מכר. הדמות של קרסוליה הייתה כה אהובה על ילדים שבפורים אף אימצו את דמותה, וכך נולד הספר הבא- קרסוליה בחלל. הילדים לא הרפו ממנה, אז העברתי את דמותה לספר אחר. באחד מסיפורי בספר- ארמונות גנובים, יש סיפור על ילדה בשם גפרורית דמותה וממנה גופה הוא שהלך איתי אל הילדה קרסוליה. וגם הסיפור הקצר – חברים בדם מתוך הספר לנוער מסיבת כיתה,  הושפע מספר לנוער אאחר שלי-אלימות בשכונה. כן לעיתים דמויות מתרוצצות אצלי מספר לספר- לובשות דמות פושטות דמות וכו’ .מנפלאות המוח היוצר.

רק לאחרונה הצאת ספר שירה שהכה גלים ומיד אחר כך ספר ילדים ואם לא די אז הוצאה מחודשת ל’אמא היא גם אבא’. האם את מצליחה להקדיש לכל אחד מהם את הזמן?

אכן לאחרונה ראה אור ספר שירים למבוגרים- מעגל המתופפות שזכה להדים ולתגובות חמות  בבקורת ובעתונות. ספר שהיה לי הכבוד שהמשורר רוני סומק אייר את  העטיפה ופרופ’ זיוה שמיר כתבה לו אחרית דבר, ספר שערך אותו חיים נגיד. ולאחרונה כמעט במקביל, יצאו לאור הספרים נויה ואגם  ומירנדלה פומפרלה והספר  אמא היא גם אבא, שבשל הביקוש והרלוונטיות שלו מצאה כתר ההוצאה לאור  סיבה להשיב אותו לתודעת הקוראים. כל חיי נעה אני בין כתיבה למבוגרים שיר/פרוזה לכתיבה לילדים ונוער שירה /פרוזה, אך שם בעיקר פרוזה ולפעמים גם פרוזה מחורזת כמו הספר יער הגעגועים והחיה שבפנים.

זה כמו ספורט אתגרי 

אני אוהבת את התנועה הזאת בין ציפי הבוגרת לציפי הילדה שיוצאת ממני  בשמחה והשתוקקות בלתי נלאית כשאני כותבת לילידים ואוהבת זאת כל כך. כשאני כותבת לילדים יוצאת ממני ילדה  הילדה ציפי שהיא לפרקים שמחה לפרקים מהורהרת ועצובה,  לפרקים מפצה עצמה  על ילדות לא מסופקת, דרך דמויות שאני הוזה מבדמיוני. זאת חוויה מזקקת מרתקת לכתוב לילידים .אין זה קל אני מודה, לנוע בין שני הקטבים האלה. לפעמים אני עייפה מאוד מזה .אבל יש לי תעצומות נפש ויש לי אנרגיה גדולה  להכיל זאת. כוח היצירה חזק ממני. אולי אני שואבת משם את הכוחות ואת חיות החיים ואולי נשארתי ילדה המסרבת או מתבוששת להתבגר.

ומכאן? לאן פנייך מועדות?

לאן פני מועדות? איני רואה את פני משנות כיוון או תוויי. תמיד כתבתי תמיד. נעתי בין פרוזה לשירה שירה פרוזה.  כתבתי את הרומן קליפסו רמלה, כתבי קובצי סיפורים למבוגרים ו-13 ספרי שירה,  ובמקביל תמיד איזה ספר ילדים.  וכשאיני כותבת אזי במוחי תמיד כבר מתרקם לו סיפור חדש. איני חושבת שאשנה כיוון או ו אעשה הסבה למדע או לריצת מרתון. ברור לי שתמיד אכתוב כל עוד דמיוני הפורה אינו חדל  וכוחותיי עימי .אני אוהבת לכתוב אני אוהבת ליצור . אני אוהבת את הקוראים שלי, ובעיקר את הילדים.

בלי עין רעה. ספרי לי על הספר ‘אמא היא גם אבא’ שיצא לפני 20 שנה והקדים את עצמו ועכשיו הפך רלוונטי מתמיד

הספר הזה  שהנו אקטואלי יותר מתמיד ומאוד רלוונטי לעידן זה, ובנושאים של המתמודדים כהורים יחידנים,  וככלל בקבלת השונה-  נושא העונה לצורכי הזמן  ומסייע בהתמודדות. מלבד היותו סיפור ילדים מלווה הרפתקאות ועלילות משנה מרתקות. במהלך חודשים רבים, לפני כתיבת הספר ולפני שראה אור, ערכתי תחקיר ארוך בנושא.

אין גוגל, מה זה תחקיר?

ראשית חיפשתי ילדים בגיל המתאים לספר שרציתי לכתוב, גיל ראשית קריאה  ודרכם ודרך האמהות והסביבה הקרובה וחבריהם לכיתה, רציתי לכתוב את סיפורם. וכך היה למדתי את נפשם את חייהם ואת ההתמודדות הנפשית והחברתית בהיותם ילדים  להורים יחידניים שחלקם אף מעולם לא פגשו את אחד מהוריהם הביולוגיים, במקרה הזה של הספר, את האב.

בשנת 1989 הקדמתי את זמני כשהלכתי ללמוד נושא כה לא נגיש אז ואף נדיר, ויותר מזה – כשהיה סודי נסתר ולא מדובר עד כאב . ערכתי תחקיר מקיף משך מספר חודשים עד שפגשתי את גבורת הסיפור שלי שהפכה למושא הסיפור-תמר (שם בדוי)  שאף העניקה לי השראה לכתיבת הספר כולו. כשהספר ראה אור לראשונה  ציינו באוזני שהוא היה  לתנ”ך של אמהות יחידניות, שדרך הסיפור  לימדו ודברו עם ילדיהן על מעמד המשפחה שלהם כמשפחה  חד הורית, שלא הייתה רווחת אותן שנים.

ועכשיו מהדורה חדשה, עולם חדש

הוצאת כתר בחרה לשוב ולהוציא לאור את הספר במהדורה חדשה ומאויירת להפליא, לאחר עשרות שנים שאזל מהמדפים וגם בשל הביקוש המחודש לו והעניין שהורים, ילדים ומוסדות חינוך ואחרים מצאו בו, ובעיקר בשל  הרלוונטיות, ועל כי הינו עונה הוא על ביקוש וצרכי הזמן והמקום, כשמשפחות חד הוריות   והורים יחידניים  הולכות ומתרבות, והסביבה  אינה יודעת תמיד כיצד להתמודד.  ומפאת חוסר הבנה והכרות, מתפתחות  דעות קדומות ולעיתים דחייה של ילדים שנראים על פניהם אולי אחרים.

מלבד הסאבטקסט מי יכול להתחבר לעלילה?

הספר הזה ככל ספר קריאה, הוא  מרתק ובו עלילה קולחת עם הרפתקאות לילדים ודמויות רבות, אך גם  צופן בתוכו סוד שאותה גיבורה נמנעת מלספר ולשתף מחשש שלא תהיה מקובלת בחברת הילדים או תהיה ללעג. משנחשף “סודה” היא מבינה שאין בה כל שונות, והסוד שאינו סוד עוד  והכאב של נצירת הסוד הולך ומתפוגג ,אך עם זאת היא גם מצרה על כך כי תמיד יהיה מי שילעג או ידביק תווית של אחרות. הספר הזה  אקטואלי יותר מתמיד  ומאוד רלוונטי לעידן בו אנו חיים, ובנושאים שאנו מתמודדים – הורים יחידניים, וככלל בקבלת השונה. הנושא עונה לצורכי הזמן  ומסייע בהתמודדות . מלבד היותו סיפור ילדים מלווה הרפתקאות מרתקות במהלך חודשים רבים, לפני כתיבת הספר ולפני שיצא לאור, ערכתי תחקיר ארוך  ראשית כשחיפשתי ילדים בגיל המתאים לספר שרציתי לכתוב,  ודרכם ודרך האימהות והסביבה הקרובה וחבריהם לכיתה, למדתי את נפשם את חייהם ואת ההתמודדות הנפשית והחברתית עם היותם ילדים  להורים יחידניים שחלקם אף מעולם לא פגשו את אחד מהוריהם הביולוגיים, במקרה הזה של הספר, את האב.

 איך עלה הסיפור בדעתך?

בשנת 1988 פנתה אלי הסופרת נירה הראל ששימשה כעורכת  בעם עובד והעלתה בפני בעקבות ספר שירי – שפה משותפת שראה אור שנה קודם ובו התפרסם שיר שעלה אל הכותרות בשם  פגישה בו אני מתארת מפגש עם אבי לאחר שלא ראיתי משך  15 שנה .היא פנתה אלי כסופרת לילדים שאכתוב ספר כזה. שכן כעורכת מצוינת היא חזתה את הרלוונטיות והנחיצות שיהיה לספר כזה והציע לי לכתוב  ספר בנושא של מה שקרוי היה אז- משפחות חד הוריות.,כיום השתנה הסטטוס למשפחה יחידנית או הורים יחידניים. בעידודה של נירה הראל סופרת מוכשרת בפני עצמה יצאתי לערוך את התחקיר  לנושא שנמשך מספר חודשים שבעקבותיו  פגשתי ילדים רבים, אבל ילדה אחת אמרה לי אז את המשפט שכבש אותי אז,  לפני שלושים שנה- “אמא שלי היא גם אבא שלי. וידעתי זה יהיה השם והמוטו לספר כולו ואף היוותה השראה לכתיבת הספר שיהיה לאחד הספרים המצליחים באותן שנים וכאמור יוצא עתה במהדורה חדשה.

איזה פעילות נעשית סביב הוצאת הספרים החדשים

אני נפגשת עם תלמידים רבים ומשוחחת איתם  על הספרים, וזאת למעשה החגיגה האמיתית  ושמחה לשתף את קוראי עם  הסיפורים סביב כתיבת הספרים. ספרי -מעגל המתופפות, ספר שירה למבוגרים, ספרי ה-13 זכה להשקה יפה ורבת משתתפים. ואילו עם ספרי הילדים-המפגשים שאני מקיימת עם מאות תלמידים בבתי ספר  מטעם משרד החינוך ומשרד התרבות  הם בעיני בכל פעם מחדש חגיגה והשקה – העיניים הפעורות, הסקרנות והרצון לדעת, לשאול על הכתיבה, על הדמויות על היווצרות הסיפור במוחי, וכיצד הוא נכתב וכיצד ומי אייר וכן כמובן עבודת המאייר שהיא כה מסקרנת  שבה ועולה.

 מה הזיכרון שלך מהספר הראשון, מהפרסום הראשון שלך?

הספר הראשון שלי היה ספר השירים- כשכולם הולכים, אותו ערכה המשוררת אנדה אמיר, שגלתה אותי וטפחה אותי עוד  היותי בת 18 והיא אף  ערכה לי השקה מרגשת בבית מניה ביאליק לצאת הספר. וזה היה ב-1974 הייתי מאוד צעירה ולא הבנתי את המשמעות של גודל החוויה שנפלה לחיקי.  כיום כשאני מביטה על כך לאחור אני לא מאמינה שבגיל כה צעיר נתגלתה ונכנסה לתוך חיי המשוררת הדגולה הזאת, בת דורה של לאה גולדברג. אחריו יצאו עוד מספר ספרי שירה שזכו בפרסים. ורק ב-1984 ראה אור ספר הילדים הראשון שלי – בא נשחק בכאילו. ואחריו באו ספרי ילדים רבים, לצד כתיבת שירים שלא חדלתי מהם עד היום, מאז הייתי  בת עשר כשכתבתי את השיר הראשון.