זומבים. איש אינו יודע מהיכן הגיעו. אך העובדה היא שמדובר בתופעה תרבותית רחבת היקף. הם מפורסמים יותר מאלביס, ובדיוק כמוהו, גם אנשים שלא ידעו לזהות שיר שלו, ללא ספק יזהו את פניו אם יחלוף לידם ברחוב. הזומבי הראשון שאודותיו ידועות לנו הוא המפלצת של דר’ פרנקנשטיין אשר היתה מורכב מחלקי גופות, בעלת מנת משכל מחפירה והיוותה סכנה למקומיים. ברוב המקרים, כמו בזה הראשון, זומבים מסמלים בנוסף לפחד ארכאי ממוות או משהו מטופש בסגנון, גם חרדה מפני הקידמה והמדע, וזאת הסיבה שהם מופיעים לרוב אחרי שחרור וירוס מסתורי. אלו גם קשורים מסיבה זו לתפיסה של האפוקליפסה ולצד הפחות זוהר של תחיית המתים.
דבר אחד בטוח, יחד עם הנאצים, הם מהווים את האויב מספר אחד של ציבור השחקנים מפני שדמם מותר לכל.
1 . Gun Zombie
זהו משחק יריות קלאסי, מה שנקרא first person shooter, כלומר שהזווית דרכה השחקן חווה את העולם היא כזו של גוף ראשון. או במילים אחרות – רואים רק את היד ואת קנה הרובה מבלי לראות את הפרוטגוניסט עצמו. הסיבה להסבר הארוך שלא לצורך הזה, היא בגלל שהמשחק נוראי. אתם נמצאים במדבר (הרי ברור שאין לאף אחד מה לעשות שם, במיוחד לא לזומבים) בזמן שהיצורים החביבים צצים משום מקום ומדלגים לעברכם כאילו והיו מעריצות של קייטי פרי. המשחק דומה במעט לאלו שנמצאו בארקייד בקנין בשנות השמונים. אבל חוסר ההומור כאן הוא בלתי נסלח.
מי הם היו לפני – נראה שהם היו בעבר הלא רחוק מעריצי כוכבניות פופ שכלואות בגוף של פקידי עירייה.
2. Dead Trigger
זוהי הדוגמא לווריאציה מוצלחת פי כמה עשרות מונים מזו הראשונה. דמיינו את עצמכם ניצבים בקניון נטוש או במגרש חניה, בידכם תת מקלע, שוט – גאן, ומסור חשמלי, יש לכם גם ערמה של מוקשים ורימוני יד. רצים לעברכם רבבות זומבים שכל מה שהאינטליגנציה המלאכותית שלהם יודעת לעשות, זה למצוא ולנסות לאכול אתכם. ממש כמו בחיים האמיתיים ברור שזה קרב שנידון לכישלון ושבשלב מסוים תפסידו. אבל הם ימשיכו להגיע ויהפכו, גם אם לא לחכמים יותר, לחזקים ועמידים יותר בהדרגה. בצורה פרדוקסלית ככל שתצליחו לשרוד יותר, ככה האתגר ייעשה יותר קשה ולבסוף בלתי אפשרי. ישנו במשחק גם סיפור מסגרת לא רע, אבל זה נגמר יחסית מהר ומשאיר אתכם לבד עם הנחשול האינסופי. בניגוד למשחק הקודם יש כאן שפע של מודעות.
מי הם היו לפני – שוטרים, מדענים, אנשי ימ”מ או כל מי שהיינו מוכנים להילחם בו גם לפני שקמו לתחייה.
3. Zombie Hwy
גם כאן השאלה היחידה היא כמה זמן תצליחו להחזיק. במקרה זה השחקן נוסע במכונית כאשר ה – אל מתים קופצים לצד. אפשר לנסות לנער אותם, או לירות בהם דרך החלון. אך זוהי כרוניקה של מוות ידוע מראש. המשחק ממכר, אבל רק יכול לעבוד על מי שנהנה מרפטטיביות.
מי הם היו לפני – קשה לדעת כי לא רואים אותם ממש מקרוב, אבל רוב הסיכויים שמדובר בהיפים שיצאו לטייל בהשפעת פטריות הזיה בטבע. הי, אולי הם בכלל לא זומבים אלא רק טרמפיסטים טורדניים במיוחד.
4. Zombie GS
בעזרת חיל אויר חזק ננצח. זהו משחק שמומלץ למי שאינו אוהב מצבי לחץ. הגרפיקה נראית כאילו היא לקוחה ישירות מתמונות אויר שונות, שהוסיפו להן דמויות זעירות שמתרוצצות. את הלבנות צריך להציל, ואת השחורות ליירט. גזעני אולי, אבל ככה זה. יתכן שהמשחק תוכנן ככזה שבו צריך לקלוע באפריקאים שרודפים אחרי קולוניאליסט תועה, אבל כדי להיות פוליטיקלי קורקט החליפו לזומבים. כבר אמרנו שאותם מותר להרוג?
5. CKZ Origins
במשחק הזה הגיבורה היא מעודדת לשעבר, או פליטה מתוכנית ראליטי שדורשת מידת אתלטיות. הסביבה והגרפיקה מושקעים וזוהי וריאציה לא רעה למשחק בגוף שלישי. יש גם עלילה שהיא מרכז ההתקדמות, וכל מיני משימות שקשורות להצלת אנשים. אז מה אם היא נראית קצת כמו קלישאה, לפחות זוהי הזדמנות לחסל אנשי חוק מתים.
מי הם היו לפני – כאן מתגלה חוק נוסף בז’אנר. מכיוון שאף אחד לא יחשוב שהורדת הראש לזומבים היא בלתי ראויה אפשר להלביש אותם כבעלי סמכות כדי לסחוט עוד קצת הנאה.
6. Pop physics
צריך לחסל כוכבנית פופ שהיא גם זומבית על ידי זריקת כדורי טניס על משטחים, על מנת לנסות לגרום להם ליפול עליה. מאז אנגרי בירדז, לא נראה שימוש כה נרחב בחישובי זוויות, בדיקת חוזק חומרים וניסיון לצפות מראש כיצד אלו ינהגו כאשר תזרקו עליהם, כאמור כדור טניס. מה שמוכיח שלפעמים הזומבים הם רק תירוץ.
מי היא הייתה לפני – רוב הסיכויים שאף אחת.
7. Zombie panic
זהו אחד מהמשחקים היפניים ביותר ששיחקנו בהם לאחרונה. כביכול הכל דומה, יש גיבור או גיבורה שצריכים לירות בזומבים שמתקרבים לעברם. אבל הקשר בין זה ליתר מקרי ביותר. כאשר פוגעים בהם יוצאים לבבות ורודים מכל מקום. ובכלל במהלכו מתעופפים כל מיני דברים צבעוניים חסרי פשר. הזומבים עצמם הם ספק מאיימים ספק חמודים, וגם יחסי האהבה שנאה איתם נראית כמו משהו שלא יכול להיפתר על ידי האדם המערבי המצוי.
מי הם היו קודם – חלקם היו לוחמי סומו, חלקם היו סתם אזרחים ירוקים בעלי תסרוקת מאתגרת. כולם היו מוכי אהבה ככל הנראה.
8. DR Prologue
במשחק זה אין שום קורלציה בין מה שקורה על המסך, שזה עוד משחק יריות שנראה אנכרוניסטי ותפל, לבין מסכי הטעינה המושקעים שנראים כמו עבודת אמן שיכולה לעמוד בשורה אחת עם יוצר הקומיקס האגדי פרנק מילר. נדמה לרגע שהתקציב נגמר בשלבי פיתוח מוקדמים והסיבה היחידה להמשיך היא לחכות שהמשחק יגמר והציורים יחזרו. הסיטואציה גם לא מפתיעה. אתם מתעוררים בבית חולים רק כדי לגלות שהזומבים השתלטו.
מי הם היו קודם – ככל הנראה המגפה המסתורית שהופכת אנשים לזומבים פגעה בעיקר בשני פלחי אוכלוסיה, האחת היא חשפניות הלבושות במדי אחות, והשנייה היא אנשים בגיל הזהב.
9. The Walking dead
כבר כתבו על הפיתוח הזה לא מעט. במיוחד בגלל שהוא מלווה את הסדרה האמריקאית המצליחה. מה שמעניין כאן הוא הגישה למדיה. הוא בנוי בצורה שמזכירה את ספרי choose your own adventure , אותם ספרים בהם היה ניתן לבצע בחירה ולקפוץ לעמוד שבו העלילה ממשיכה לפי הדרך פעולה שננקט. חלק מהרעיון במשחק הוא לייצר סולידריות, לא רק לעקוב בצורה פאסיבית אחרי סיפור. כך גם החלו המשחקים הראשונים, בצורה לינארית שמחקה במידה מסוימת קולנוע או ספרות. עולם המשחקים התפתח מאוד מאז. הוא הגיע עד כדי יצירת מנועים שמדמים סביבה, אקלים, טקסטורה וכוח כבידה. כאלו שלנוע בהם דומה מאוד לחוויית העולם האמיתי. הבחירה ללכת על הפורמט הזה, שהוא אמנם לא חדשני ביחס למשחקים, אבל חדש ביחס לשילוב של סיפור הוא מתגמל בהחלט. החוויה היא איפשהו בין צפייה בסרט, קריאה בקומיקס ומשחק. לקיחת הסיכון השתלמה. גם כאן אין אולי יותר מידי מעוף בעלילה, נאמר כך, הסדרה למשל נופלת מסרטים מוצלחים בז’אנר. הגיבור המיוסר, שהוא פושע מורשע מוצא הזדמנות שנייה בעולם שכל מה שחשוב בו הוא לשרוד. נו טוב. אבל כפי שציינו המשחק מרהיב ובעיקר מעניין. העובדה שעומד מאחוריו צוות גדול של מאיירים, מתכנתים ותקציב לא קטן לא מזיקים כלל.
לאחר כל הכיף הזה אפשר כמובן להוריד אפליקציות כגון Zombie booth, לצלם את עצמכם ולהיווכח איך תראו כזומבים, או איך תראו אחרי כמה שבועות בקבר.
