האחת צמחונית, האחרת דייקנית, הראשונה חסכנית, השנייה פלרטטנית ושתיהן אוהבות ארוחה זוגית
כחובבות סושי מושבעות הבטחנו לעצמנו להגיע, ויפה שעה אחת קודם, למסעדת הבוטיק ‘סושי זושי’ (יש האומרים פרימיום) הידועה מפולין. גם כי יש לנו קראש על סושי גורמה, גם כי זה קרוב יותר מהסניף שלהם בלונדון וכמובן המיקום, ‘בית ויס’, אשר שוכן בפינת הרחובות הרצל ואחד העם בתל אביב-יפו ושהיה שייך במקור לאדריכל עקיבא אריה ויס שבנה אותו ואף התגורר בו. וכל מי שמכיר אותנו יודע שעקיבא ויס, ממקימי העיר תל אביב, הוא האישיות האהובה עלינו בארץ עיר.
אז קבענו ב’סושי זושי’ ועשיתי הכל כדי לא לאחר ואכן הגעתי בזמן אך עירית הקדימה וכמו תמיד היה לה פור עלי. היא שתתה קוקטיל, בילי ג’ין ( ג’ין ורוד אבטיח ליקר ליצ’י וחמוציות) ועדכנה אותי שגם הבת של ויס התגוררה ממש כאן ושכל הרעיון של אחוזת בית, שזה השם הקודם של תל אביב, היה שלו ועוד כל מיני דברים מעניינים שהיא למדה בזמן שלא איחרתי.
אביה: הזמנתי קוקטיל זושי צ’ילי פסיפלורה (רום כהה, אפרול, פסיפלורה, מנגו וליצ’י אדום) שלא היה פחות ממעולה וכבר הבטיח את מקומו לערב דרינקים שעוד יבוא. התחלתי עם יאסי טמפורה. המנה היתה מאוד יפה שכמעט והתקשיתי לאכול אותה אבל התגברתי ואהבתי. כל הרעיון של חצילים, קישואים ובטטה בטמפורה נשמע קז’ואל אבל במקום שאחרים מפספסים, ב’סושי זושי’ המנה הייתה מעולה – לא לוותר על הווסאבי מיונז. המשכתי עם מאקי טמפורה צמחוני, שכמו המנות הקודמות שיצאו מהמטבח וחלפו על פנינו, גם ההגשה שלו היתה אסתטית להפליא אז הבטתי בו בהערכה אבל בסופו של דבר נאלצתי לאכול אותו וזה אפילו היה יותר כיף מלהסתכל עליו.
עירית: להגיע למסעדה כה מדוברת ולאכול ירקות בטמפורה נראה לי כזה בזבוז אז חיפיתי על המחדל והזמנתי שרימפס בג’ינג’ר וצ’ילי שהגיעו צלויים ברוטב ג’ינג’ר בחמאה ויין עם חריפות מסוימת. מנת פתיחה נהדרת ועשויה נפלא על מגוון הטעמים המדויקים והמעודנים שבה. לצידה לקחתי טונה ספייס קליפורניה מאקי כי חשבתי על הציונות והרצל והחזון ורציתי משהו דומיננטי וכזה שאביה לא תרצה להתכבד ממנו. לא מצאתי קשר לאבותינו המייסדים כי הוא היה מאוד מקורי, חומרי הגלם משובחים והטעם של פעם בחיים – להבדיל מהנצחיות האפרורית של היהודי הנודד. סיכמתי עם סלומון מאקי שהשילוב של גבינת השמנת והאבוקדו היו נפלאים ונתנו לסלומון הפראשי את הספייס. או בעברית לסלומון הטרי את מקומו הראוי.
אביה: עירית נסחפת כתמיד, אז בואו נרד למציאות. חלל המסעדה יפה והתאורה מחמיאה מאוד כך שכדאי לקבוע לשם דייטים ראשונים אבל גם כשממש רוצים להרשים מישהו. השירות יוצא מגדר הרגיל וכל המלצה שקיבלנו קלעה בול לטעמנו ובואו נודה, לציונות לא היה קשר לבחירות. למעשה המלצר כה דייק שניסינו להביא אותו לידי כך שישדך לנו בחורים, למה לבזבז דיוק כזה?
את הקינוח חלקנו, כי על משהו אחד אנחנו מסכימות וזה שמסורת היא מסורת ועם כל חיבתנו לאקלקטיות ופיוז’ן של מטבחים (פולני/יפני/ישראלי) את המוצ’י שלנו אנחנו רוצות מקורי. אז מדובר בחטיף יפני ושנהוג לאכול אותו בראש השנה ב’סאקורה זנסן’, פריחת הדובדבן הידועה. אנחנו קוראות לזה גלידה קטנה בטעמים מופלאים – פיסטוק, תות וקוקוס שנראו כמו חלליות קטנות שהגיעו ברוטב פירות יער ושברי שוקולד לבן. היה שמימי.
סושי זושי. הרצל 2, תל אביב, טלפון: 03-7761555, שעות פעילות: א’-שבת בשעות 12:00-00:00. לא כשר
