או מה הקשר בין קולקציית החורף של Burberry לאיך אנחנו מעבירים את הזמן.
כרגע סיימנו לראות את הסדרה החדשה יחסית על האסירות – orange is the new black. הגדולה שלה היא אולי במידת המודעות העצמית, בזה שהיא משתמשת בדמות חיצונית שמייצגת במידה כזו או אחרת את הצופה.
היא בורגנית למחצה, מעט הרפתקנית, חובבת מזון ומייצרת סבונים. למעשה היא הגלגול החדש של בנות ‘סקס והעיר הגדולה’, האחות הקטנה והקולית שלועגת לעיסוקים הקטנוניים של היתר, ועכשיו, בניגוד אליהן היא מוקפת בקבוצות אתניות שונות שלא ממש הייתה איתן באינטראקציה למרות השקפותיה הליברליות.
זה בערך מה שיש לנו להגיד גם על ברברי במובן מסוים. קולקציית החורף של Burberry משקפת איך מתנהל מותג חדש, רהבתני פחות, קלאסי וחכם יותר על חשבון המקום בו הייתה צעקנות.
ההבדל הוא אולי שהם עושים את זה בערך מאז ומתמיד ועובדה זו משחקת כל פעם לטובתם ובניגוד לסדרה שלא עושה חשק להיכנס לכלא, היא בהחלט מעוררת עוד יותר את הדחף להשיג כמה מהפריטים הנבחרים ולבלות את שארית הקיץ בלונדון.
