אם תעצרו מישהי ברחוב ותבקשו ממנה למנות חמש כוכבות פופ רוב הסיכויים הם שמריה קרי לא תהיה שם. ישנם סיכויים גדולים יותר שלא יענו לכן כלל ואולי שיסתכלו עליכן במבט משונה אבל אם נחזור לעיקר – הקריירה של קרי תמיד נפלה איפשהו בין הכיסאות. היא הייתה צעירה מכדי לרכב על הגל של זמרות אייטיז אפיות, בעלות סאונד מנופח ופאתוס אינסופי וצעירה מכדי לעשות מייקאובר בגיל צעיר ולהיהפך לכוכבת פופ שוחרת שערוריות וערום. הכל נעשה קצת מוקדם מידי או קצת מאוחר מידי.
המייקאובר, למשל, שכן קרה בסופו של דבר, היה בערך עשור אחרי מה שמקובל היום בתעשייה ואם זאת, זהו אלבום שמככב ברשימת האלבומים המוכרים ביותר בעולם, חלק גדול מהשירים ממנו כיכבו במצעדים בכל מקום בערך. זו גם הייתה שנה בה היא זכתה לסיקורים נרחבים בזכות חתונה עם טומי מוטולה שניהל את חברת התקליטים שלה, סוני. גם למי שמעולם לא חיבבה את הדיווה בעלת מנעד הקול הרחב וכמות הבוטוקס הבלתי הגיונית יכולה להנות מהיציאה המחודשת של האלבום שהולמת להפליא את אווירת הרטרו ניינטיז שהולכת וגוברת.
