מה-21 בספטמבר 1934 ועד 7 בנובמבר 2016: שנה למותו של האמן הגדול מכולם, לאונרד כהן

באוקטובר 2016, המשורר, הסופר, הזמר וכותב השירים לאונרד כהן הוציא את אלבומו הארבעה עשר ‘You Want It Darker’  הוא מת כמה שבועות לאחר מכן ב -7 בנובמבר בגיל 82 (מותו הוכרז ב -10 בנובמבר, לאחר קבורתו). תשעת שירי האלבום הם מצעד הלוויה שלו, פלייליסט של הלב השבור שעוזב אותנו בקרוב. זה לא מפתיע – עבודתו של כהן תמיד הייתה נוגה,עצובה וקיומית. ההפתעה היא עוצמתם של השירים ממרחק הזמן של שנה. השירים ;  Leaving the Table Traveling Light מהפנטים בפשטותם. קולות השירה, האורגן והכינור מביאים את המאזין לכנסייה, אך כולם מתפוגגים כאשר הבריטון הכובל של כהן נוטל את הבמה. ‘הנני הנני  / אני מוכן, אדוני’, הוא שר במילים פשוטות, ‘You Want It Darker’  היא ברכת הפרידה של לאונרד במילים מושלמות בלווי הכינור,הצ’לו, הפסנתר, בקולו המהפנט הגענו איתו לפסגה אלוהית.

היו השנים שלאונרד היה ידוע בזכות השיר שלו ‘הללויה’, שחווה התעוררות בשנות ה -90 אחרי הביצוע המדהים של ג’ף באקלי. ‘הללויה’ של כהן מצאה לה 94,484,314 צפיות ביוטיוב!! בשנים האחרונות המוסיקה של כהן חדרה אל תוך תרבות הפופ של אמריקן איידול ו- x פקטור. את ‘Everybody Knows’  זוכרים מהסרט  ”Pump Up the Volume, מ- 1990 שכיכב בו כריסטיאן סלייטר. השיר  ‘Waiting on the Miracle’  פתח את סרטו של אוליבר סטון ‘Natural Born Killers’ מ-  1994 . כהן כתב עשרות על עשרות מילים,משפטים,פיוטים, והפרשנויות השונות, הסידורים והבחירות השונות מעידים על כוח כתיבתו, יצירתו ומורשתו. מאז האלבום הראשון שלו, ‘שירים של לאונרד כהן’ (1967), המוסיקה של כהן תמיד הייתה עצובה ומלהיבה, אבל היא הכניסה אגרוף של צער אל ליבם של השומעים. שירים כמו ‘סוזן’ ו ‘להתראות מריאן’  הביאו את סגנונו ורגישותו של כהן, לממדים בלתי נשכחים. זה המשיך עם ‘ ציפור על חוט’, ‘מעיל הגשם הכחול המפורסם’, ‘מלון צ’לסי’, וכל כך הרבה אחרים שהפכו מאז לקלאסיקה. ‘You Want It Darker’  שיקף את הקריירה הארוכה והביא את השירים לפסגה מסיימת, של רוחניות, מין, געגועים, שברון לב, קבלה על מה שאבד ומה שקורה.

I’m traveling light

It’s au revoir

My once so bright, my fallen star

I’m running late, they’ll close the bar

But if the road leads back to you

Must I forget the things I knew

בשיר המופלא  ‘Leaving The Table’ לאונרד עוזב את שולחן הקלפים. אורז את חפציו או כמו שאמר למגזין ‘ניו יורקר’ ‘אני מכניס את ביתי לסדר’.

I’m out of the game

I don’t know the people

In your picture frame

If I ever loved you or no, no

It’s a crying shame if I ever loved you

If I knew your name

הוא נשאר פילוסוף עד הסוף. באוגוסט כתב כהן מכתב למי שהייתה אהובתו מריאן איילן, ולה הקדיש את שירו המופלא  ‘ ‘So Long, Marianne שהתקרבה לסוף מאבקה בלוקמיה.

‘Well Marianne, it’s come to this time when we are really so old and our bodies are falling apart and I think I will follow you very soon. Know that I am so close behind you that if you stretch out your hand, I think you can reach mine’.

ב -17 באוקטובר אמר כהן למגזין ‘ניו יורקר’ :’ אני מוכן למות’ ! הלוואי והיינו יכולים כמו לאונרד להביט אחורה ולהביט קדימה בו זמנית. איכשהו, בעידן העכשווי של ריצה מהירה ,המוזיקה של לאונרד מבקשת מאיתנו להאט, להקשיב, ולהפנים.