‘כל גרגיר של חול הוא עולם שלם, וכל פרח שדה הוא גן עדן’ אמר המשורר הבריטי ויליאם בלייק. אז יצאנו לבדוק את זה ושרדנו כדי לספר
הפנטזיה הפרחונית במיטבה דומה לנקודה הראשונה שבה לפי הדת הנוצרית והיהודית הכל השתבש. הקרדו הנוצרי אומר שישו מת למען החטאים של האנושות. הכוונה כאן היא לא רק לכל הדברים שכולנו עושות בצורה אינדיבידואלית כמו ללטוש עיניים לעבר בחורים תפוסים, שופליפטינג והכנסת כדורי הרגעה לחברי משפחה בארוחות אלא גם לחטא הראשוני של האנושות שזה אכילה מעץ הדעת. לפני אותו פיתוי, לפי הסיפור, שני האנשים היחידים בעולם הסתובבו ערומים יחד עם כל מיני חיות משונות ועסקו בענייניהם, שזה אומר בשום דבר מלבד אוכל ומין. בגלל שאיפות הגדלות שלהם כולנו, על פי הסיפור, נגזרנו לסבול לנצח, שזה אומר להיאלץ לעבוד כל הזמן ולא להנות מזה בכלל. אם נחזור לסיפור הבראשיתי, ניתן לראות שהוא מקביל לחלוטין לפנטזיה הפרחונית האולטימטיבית. רק שאולי יש בו קצת יותר בגדים צבעוניים ומשקאות ורודים. שזה לכל הדעות שיפור בסטיילינג ביחס למקור.
photographer: Nadav shlezinger | stylist : Danielle Seferstein | makeup artist : Shir Assa | hair : Carmel Golan | model: jennifer mastter
