הלהקה שאני עומדת להציג בפניכם היא ההוכחה החיה (רעה!) לכך שכשיש לשיר לחן טוב וגרוב חזק, המילים הופכות לפחות רלוונטיות. כמו שבשנות ה-80 אחי ואנוכי ‘עפנו’ על השירים של WHAM! וזאת מבלי להבין חצי מילה ממה שהשניים האלה לירלרו ובמקרה הספציפי הזה, אולי עדיף שלא.- כך גם עם ‘The Lonely Island’ ושלא תטעו לרגע, השלישייה המחוננת הזאת אינה דביקה ורומנטית כמו שג’ו’רג’ ו… נו הזמר השני שאף אחד לא זוכר את שמו, היו באותם ימים. עד כאן עם ההשוואה המטופשת בין שתי הלהקות.
‘The Lonely Island’ הם אנדי סמברג, יורמה טאקון ועקיבא שפר.- שלושה חברי ילדות שחלקו יחד חדר במעונות ברקלי שבקליפורניה ושיחררו את אחד האלבומים הכי מטורללים של התקופה האחרונה הנקרא ‘The Wack Album’ (‘האלבום המטורף’ בתרגום חופשי לעברית). מפוצצים בהומור עצמי משולח רסן ובעלי יכולות כתיבה קומיות משובחות וקטעי ווידאו מצחיקים להחריד, החבר’ה האלה יורים לכל הכיוונים עם שירים שבין היתר לועגים למוסד הנישואין ולכל מה שזז, נושם ו/או דומם. בשיא הכנות, מביך אותי להודות כמה צחקתי כשצפיתי ב- Diaper Money .
ברזומה של הטריו תוכלו למצוא את התוכנית המהוללת ‘סטרדיי נייט לייב’ כמעסיק האחרון שלהם. כשסמברג ,שחקן בקאסט ושפר וטאקון משמשים כחלק מצוות הכותבים של הפורמט המוצלח והוותיק. סביר להניח שהחיבור שלהם לשלל הכוכבים אשר לוקחים חלק בפרויקט הזה נוצר אי שם במרתפים של אולפני NBC. שנתחיל בניים דרופינג? יאללה, נתחיל: ליידי גאגא, פארל וויליאמס, ג’סטין טימברלייק, קנדריד למאר, פאף דדי, ג’יימס פראנקו וכן הלאה וכולי. וחשוב לציין, שהבחורים מברקלי הם בהחלט מתחרים ראויים לרשימת התורמים המכובדת שלהם.
את החשיפה הגדולה שלהם קיבלו חברי ההרכב בעקבות חלטורה משעשעת בכיכובו של כובש הלבבות ג’סטין טימברלייק, שהתחיל כילדון חמוד ב’מופע של מועדון מיקי מאוס’ והפך, בצדק מוחלט יש לומר, לכוכב-על מבוקש ואהוד כל כולם כולל על הסבתא שלי. הקליפ הזה היה סנסציה יוטיובית מהדהדת כשעלה לרשת בשם המפוקפק למדי ‘Dick in a box’, פרודיה ללהקות הבנים שסחפו נהרות של נערות באמצע שנות ה-90, התפיידו בסופן ועשו קמבאק שהאחראי העיקרי לרנסנס הזה הוא ה’אקס פאקטור’. צחוקים רמים מובטחים לכל צופה.
ובלי כל קשר לאלבום האחרון, סתם כי מתחשק לי לחלוק אתכם, בשיר ‘Great Day’ משנת 2010 , המעובד כשיר מחזמר מורט עצבים מבחינתי. שכן, באופן אישי (וסליחה ומחילה מכל חובבי הז’אנר באשר הם) הוא הסוגה השנואה עלי ביותר. הם מדייקים בתיאורו של אדם המכור למה שנראה כמו אבקת סוכר, או אבקת כביסה, או אבקה כלשהי. קוק-אד נו. המכור איבד את משפחתו, פלאס את מקום העבודה שלו, פלאס את יכולותיו המוטוריות והראייה המרחבית, וכל אלה כמובן משתפרים מ’שורה’ ל’שורה’.
בשורה התחתונה, האלבום הזה עשוי טוב, מצחיק לפרקים ולכל חובבי ההיפ-הופ בהחלט מדובר בדיסק חובה.
The Lonely Island- The Wack Album (2013)
