פעם שאלתי חברה איך היא רואה את הגבר האידאלי שלה, היא ענתה לי כך: ‘שיהיה מכיל אבל במידה, שלא ארגיש שאני נבלעת בתוכו, שיעטוף אותי באופן שלא אחוש חנוקה אך עדיין אהיה מוגנת ומוחזקת, שיהיה שמח ונלהב אך לא בהגזמה ושיהיה אלגנטי ומשוחרר בעת ובעונה אחת’. ‘ספורט אלגנט כזה?’ שאלתי בחיוך. ‘את מבינה אותי הכי טוב’ ענתה לי. ‘את מודעת לעובדה המשעשעת שהתיאור שלך קולע יותר לכזה של בגד מאשר לתיאור של גבר בשר ודם?’ שאלתי בעניין. ‘נו, זה לא אותו הדבר???’ אמרה היא בקלילות אופיינית. ‘את שואלת ברצינות?’ עניתי מעט משועשעת והרבה נבוכה . ‘תחשבי, איך בחורה בוחרת גבר?’ היא הרצינה. ‘זה פשוט קורה, לא? את רואה בחור שמוצא חן בעינייך, אתם נפגשים, מגלים שיש לכם מן המשותף ושנעים לכם ביחד’, עניתי בשליפה מהירה של אקדוחן מהמערב הפרוע’.
‘לא מדויק. קחי לדוגמא את הנשים שאין להן חוש אופנה, אלו שבגיל יחסית בוגר בחייהן עדיין לא הפנימו את העניין הזה שיש בגד שעושה להן טוב, שמוציא את היופי החבוי בהן ושגורם להן להתהלך בנינוחות, לעומת בגד שאינו מתאים להן ועושה עוול לגופן אך משום מה, בין אם מתוך חוסר מודעות משווע ובין אם מכורח ההרגל, הן ימשיכו לקנות את הבגדים הלא נכונים, אלא אם באורך פלא יקבלו עזרה חיצונית שתוציא אותן ממעגל הקסמים הנורא הזה!’.
לקח לי כמה שניות להתאושש מהתזה העמוקה לענייני טקסטיל ונשים ששטחה בפני. ‘אמרו לך פעם שאת אישה פטליסטית במובן הכי פונדמנטליסטי של המילה?’, שאלתי, חיוך ענק התפשט על פניה היפות, כאילו גיליתי לה את סוד מעיין הנעורים. ‘את מחמיאה לי’.
אז אולי יש קשר הדוק שמקורו בפסיכולוגיסטיקה בשקל באשר לסיבות שמובילות אותנו לבחור את הגברים שלנו כפי שאנו בוחרות את הבגדים שלנו. סיבות שקשורות לניסיון חיינו, לטעם שפיתחנו בעקבות חוויות שצברנו במגבלות העולם הפנימי שלנו. אולי. אז באשר למקרה בחירת הגבר, אם את שייכת לאלו שמרגישות שכל המשוגעים נדבקים דווקא אליהן, רצוי ללכת לדבר על זה עם אדם מקצועי, כי כל סטודנט שנה ראשונה לפסיכולוגיה יגיד לך שאין דבר כזה מקריות, הכול נעשה מתוך בחירה חופשית.
ובמקריות מופלאה, או שלא, תלוי את מי שואלים, מעצב האופנה נתיב יוחאי יצר קולקציה חדשה שעונה בדיוק על הקריטריונים של חברתי בבחירת הגבר שלה. אלמנט הניגודיות ניכר במשחקי הבדים ושילובם, והם נעים בין הנשי לגברי, בין האטום לשקוף, בין הנוקשה לרך, בין המפוסל לנוזלי. החיתוכים הגיאומטריים האורכיים בפריטים רבים נועדו לחטב ולהעניק אשליה של סילואטה צרה, והרשתות האלסטיות שמחברות בין החומרים הנוקשים, מייצרות פריטים גמישים, נוחים מאד ללבישה ומתאימים לקימורי הגוף אך לא חונקים אותו. אנחנו אוהבות להיות עם ולהרגיש בלי.
את הקולקציה ניתן להשיג בחנות המעצב נתיב יוחאי/ פרישמן 76 תל אביב/טווח מחירים 650 ₪ – 2,500 ₪
צילום: רון קדמי
